בפרק נולד נבדק ברפרוף רק את האנטישמיות, ש יחד עלייתה מטעם ה”נאורות” במאה השמונה עשרה – הסוותה את אותן עצמה בארון המעטה שהיא חברה “תרבותית”, הוא רק בשביל למצוא את אותם מייל המרושעים בשואה.

המשמעות של שברוסיה ובתחום המושב שבמזרח אירופה, האנטישמיות מעולם ממש לא ירדה למחתרת (כפי שראינו בפרקים 56 ו-57 ), יוצא דופן אליכם המערבי. בערך כמה מהמקרים הגרועים במיוחד המתקיימות מטעם אנטישמיות, קודם עליית הנאצים בגרמניה, התרחשו בהסתת הצרפתים, שארצם נתפסה מקום שראוי הולדתה מסוג הנאורות.

לדוגמא, שימש זה הקונסול הצרפתי רטי-מנטון שהפיץ עלילת דם בהשוואה בני העם היהיודי בין השנים 1840, עם סיומה של שנזיר קפוצ’יני נעלם בדמשק. בתגובה להאשמותיו, עצרו הרשויות הסוריות מעט יותר משישים הילדים יהודיים, כדי לאלץ את אותם ההורים להודות ב”אשמה”. יהודים מגוונים נעצרו ועונו. שנה מתו מהעינויים וכמה שאינם דתיים הפכו לנכים לצמיתות; אף אחד לא “הודה”.

אלמלא שימש האתר בטבע היהודי מגיב, שימשו הסורים מרשיעים את אותה היהודים הנ”ל בהאשמות שווא, תוך שימוש “הודאות” שהוצאו באמצעות מתח למשקוף אינם מתון במקומות אחרים. עסקים יהודיים שלחו מחאה נמרצת בעזרת מנהיגים בריטיים ואמריקאים (כולל הנשיא מרטין ואן-בורן), שגרמה בסופו של דבר לסורים, שלא יהיו את אותו ההאשמות.

(יש לציין, שהיהודים הגרמנים הרפורמים, שהרחיקו את אותם עצמם מההזדהות בשיתוף יהודים שאינם חרדיים, למשל שראינו בפרק 54, לא לקחו מקום פנוי במחאה).

על אף בהחלט, האנטישמיות הצרפתית המשיכה לנבוע.

בשנת 1886, ספר אנטישמי ארסי ” La France Juive” (“יהדות צרפת”) הפך לרב המכר הידוע בעיקר בצרפת. בעקבותיו הוקם בין השנים 1892 ספר יומי אנטישמי ” La Libre Parole” (“דבר החופש”). הרב בערל וויין היוצר ב”נצחון ההישרדות” (Triumph of Survival):

“לא שימש חלק בו הוא למעשה [La Libre Parole] נעשה בהרבה חם מעניק ביחידות הצבא של צרפת … עקוץ ופגוע שיטה האנרכיסטים והפציפיסטים מסוג השמאל, מושפל מהתבוסה המוחלטת במלחמת פרוסיה-צרפת בין השנים 1870 – הצבא הצרפתי היה מתוסכל, צר עין ופרנואידי. אחד מאויביו העדיפים היה “ההשפעה היהודית” בעניין הזמן בצרפת. כל זה הפכו אחר הצבא למועמד ההגיוני לעלייתה השייך התרחשות אנטישמית. ולא יחלוף זמן יקר או שמא מסוג תגיע.”

פרשת דרייפוס

האירוע האנטישמי – שהפך למוכר בצרפת שנקרא “L’Affaire” (“הפרשה”) – הינו סיפורו המפורסם הנקרא אלפרד דרייפוס, קצין בהיצע הצרפתי, שהואשם באשמת שווא ששייך ל ריגול ב- 1894.

המרגל המתאים אינם נעשה יהודי – הינו הוא למעשה קולונל אסתרהזי – אבל אפי’ שעובדה אותם התגלתה מהר, הצבא הצרפתי אינה חזר בו מהאשמותיו, מטעמים אנטישמיים. ניירת “סודיים” הוצגו, ודרייפוס נשפט לגבי בגידה ונדון בדלתיים סגורות מחכה מול אזור דין צבאי. דרגותיו נתלשו ממנו ונגזר לתכנן אותו מאסר תבל באי השדים. בשלישי בינואר 1895, הינו הוצעד בסביבת אמסטרדם, כל עוד שההמון קורא בלעג: “מוות ליהודים”.

(אחד מאלה שכיסו אחר הביזיון נמכר בשם עיתונאי יהודי אוסטרי, תיאודור הרצל, שהזדעזע עד לשד עצמותיו מכך ששנאת בני העם היהודי נתפסה מושרשת חזק כל בצרפת “המתורבתת”. זה בו הרצל, שהיה משכיל ומתבולל בייחוד, קלוט שהמקום הגורם היחיד ליהודים, הינו ארץ משל עצמם. התעוררות זה הובילה את אותה הרצל לכנס רק את הקונגרס הציוני המרכזי בבאזל, שוויץ, ב- 1897, שבה זמין לראשונה המונח “ההסתדרות הציונית העולמית”. בציונות נעסוק בפירוט יתר בהמשך).

לא רשמי , עורר משפטו הנלעג השייך דרייפוס ויכוח. ההוגה הצרפתי הדגול, אמיל רגילה, פרסם כתבה עיתונאית היסטורית באותו מקום הכותרת J’Accuse (“אני מאשים”), כשבה הינו מאשים אחר הממשלה בהטיית שבית הדים. בעניין איך הואשם זולא (שלא היווה יהודי) בעלילת שקר ונאלץ להימלט לאנגליה.

בסופו של דבר, לאחר משפט מגוחך אחר שבו הואשם דרייפוס בשנית, משמש נהנה בסופו של דבר למחילה ולטיהור השם שלו, וקבל יאריך את דרגתו הצבאית. (הוא לא זוכה לגמרי עד לשנת 1906!).

מלחמת הטבע העיקרית

ב-28 ביוני 1914, נרצח פרדיננד פרנסיס – הנסיך האוסטרי, יורש העצר השייך הכתר האוסטרו-הונגרי – בסרייבו, בעזרת לאומן סרבי. חודש לאחר מכן, בעלי דחייתן מסוג דרישותיה המשפילות, הכריזה אוסטרו-הונגריה מלחמה על אודות סרביה. הצהרת מלחמה אם לא מגיעה מהר, ותוך תקופה מועט, יתר על המידה הכוחות המשמעותיים ברחבי אירופה היו דגשים במלחמה. מצד מיהו ניצבו אלו שיש להן הברית – ביותר צרפת, בריטניה, רוסיה וארצות הברית; מצד שני עמדו הכוחות המתויירים – אוסטרו-הונגריה, גרמניה ותורכיה (האימפריה העותומאנית).

מלחמת העולם המקדימה, שנמשכה בנוסף שנה, הינה הרסנית בדרך אינו תאמן – חמש מליון איש נהרגו שבו, ועשרים מליון חדשניים נפצעו. אפקט קטלניות הללו יכנסו במידה רצינית, מכיוון שבזמן במדינה טריק מלחמת אמא אדמה הראשונה, התפתחו תכשירי נשק קטלניים לצורך הרג המוני. חיילים אינה היו דורשים לפני לעמוד משמש בפני הוא למעשה על מנת להרוג. מקלעים וארטילריה כבדה השתכרו את הפעילות עבורם. האפקט הסופית נתפסה הרסנית לחלוטין.

בנוגע ליהודים – 1.5 מליון מהם נלחמו במלחמת הבריאה המקדימה. יהודים נלחמו בהיצע האוסטרי, בשירות הגרמני, בהיצע הרוסי ובצבא הצרפתי. במלחמה אותם נלחמו יהודים אל מול יהודים (כשכל אחד נמצא בשורות מדינת החסות שלו), כשמאה וארבעים אלף מה נהרגו.

למרבה הפלא, מלחמת העולם הראשונה – שללא ספק הכינה את כל הקרקע למערכה שמטרתה, מלחמת הבריאה דקה – מתבצעת באחד באוגוסט 1914, במקביל ליום התשיעי בחודש העברי אב (תשעה באב) היום טוב הגרוע בייחוד בהיסטוריה היהודית. חייהם בו חרב חדר המקדש ההתחלתי, לדוגמא בנוסף חלל המקדש הבא, וכפי שראינו פעם, התרחשו בה בילויים נוראיים נוספים לעם היהודי.

מלחמת האתר בטבע המקדימה עוררה תגובת שרשרת, שהתבררה כקטסטרופלית לעם היהודי. שני החוליות העיקריות בתגובת השרשרת, שיש המהפכה הרוסית ועליית המפלגה הנאצית בגרמניה.

היטלר אלינו איננו היה עובר להתגורר לשלטון, אלמלא התבוסה הגרמנית במלחמת הטבע המקדימה. בגלל מהסכמי הענישה בוורסאי, שהורידו את גרמניה בעניין ברכיה, ומתקופת השפל העולמי, שבאה אחרי המלחמה, גרמניה הושלכה לתוהו ובוהו כלכלי. אבל את אותן מיהו האשימו הגרמנים “הנאורים” בתסבוכת הכלכלית? את אותן היהודים בוודאות.

מלחמת הטבע השנייה, שהגיעה 21 קיימת גרידא עם תום מלחמת האתר בטבע המקדימה, נודעה במידה רבה המשכו ששייך ל אותו קונפליקט (כפי שנלמד בהמשך).

המהפכה הרוסית

בתחילה, הממשל הצארי התקדם מרהיבה במלחמת אמא אדמה הראשונה. אך, ככל שהמלחמה התמשכה, קציר הדמים והמפלות הצבאיות היוו מעט יותר איפה שרוסיה יכלה לסבול.

שנות השחיתות השונות מטעם הממשל הצארי, הובילו לבסוף את רוסיה למהפכה כושלת ראשונה בשנת 1905. ולאחריה, ב-1917, למהפכת אוקטובר המוצלחת (על אף שהלוחמה עצמה התמשכה עד לשנת 1921). הצאר הודח והממשלה הקומוניסטית עלתה לשלטון, והינה תמשיך להעסיק בתוכה עד לשנת 1990.

פירוש שהיהודים – שהיו 1 האוכלוסיות המדוכאות באופן מיוחד ברוסיה, ונמשכו מימים אלו ומתמיד לתנועות שהתיימרו “לשנות את אותו העולם” – שימשו מעורבים במידה רחבת ידיים במהפכה הרוסית. (כפי שהוזכר עוד בטרם, מייסדה שהיא האידיאולוגיה הקומוניסטית היווה קרל מארקס, יהודי שהמיר את אותה דתו לנצרות ולאחר מכן התכחש לדת בכלל).

סיסמתה ששייך ל המפלגה הקומוניסטית – “מכל אחד כגון יכולתו, לכל אחד למשל צרכו” – התאימה בהחלט למשנה היהודית מסוג אחריות חברתית וצדק חברתי. בני העם היהודי שהצטרפו למפלגה הקומוניסטית שלא היו חרדיים, אבל הגורם ל”תיקון העולם” איננו דעך עליהם. ואכן, בהעדר סימבול שומר מסורת, מניע הינו (מה שקרוי ביהדות כ”חזון אחרית הימים”), שלט בנשמותיהם.

שלא נימנע מלהעניק את הקרדיט עבור מי שזכאי לטכנאי – מנהיגה של המהפכה הרוסית, וולאדימיר אילוביץ’ לנין (1870-1924), שניסה לעקור את כל האנטישמיות. הנו הציג עמדה חזק כנגדה, כי מסוג הינה מדיניות מהותית המתקיימות מטעם הממשל הצארי. מלבד לזאת, לנין היווה מודע נכון למטרה זו, שסביר לחשוב שללא יהודים ממש לא תהייה מהפכה רוסית…

לרוע המזל, הקומוניסטים היהודיים צעדו בעקבות הדעה המרקסיסטית, ש”דת היא אופיום להמונים”, והם הרוויחו ככל יכולתם כדי לשרש מרוסיה את היהדות כדת.

להלן מובאה על ידי קטע תעמולתי מסוג היבסקציה (המחלקה הספציפית שהוקמה בממשלה הרוסית להחזקה ביהודים), באתר הכותרת “פשיטת הרגל מסוג ההנהגה הבורגנית”, שראה חשמל באוקטובר 1918:

“הקהילה היהודית נשלטה עד כה דרך חברים וקרובי משפחה מהמעמד הכלכלי, ששואפים לשמור בנושא ההמונים בחשכה בגבבם קידמה עברית עליהם. כל עוד שהמעמדות הגבוהים שולחים את אותם ילדיהם לבתי טקסט ציבוריים, יכולים להיות נותנים דווקא בתי טקסט יסודיים חשוכים, ובתי כנסת, לילדי המעמד כל מדביר. ביקום ממש לא מוכיחים שום לכלוך, ללכת שטויות. במאבק אל מול סמכויות הקהילה היהודית, מרב פשרה אינה עלולה להיות מבוצע יחד עם הבורגנות.”

הממשלה הקומוניסטית ששייך ל רוסיה, כמו לממשלה הצארית מסוג רוסיה, פתחה במדיניות של כפיית השכלה משמעותית בדבר בני העם היהיודי (לשם ההגינות נציין, שהם כבר השתכרו את זה כמו כן לכנסייה הרוסית האורתודוכסית).

באיזה אופן, נמנעה בכוונה בראשית הדרך המורשת היהודית מיהודי רוסיה, מהם שגרם לאוכלוסייה יהודית רבת ממדים, להיות בורה יותר בענייני יהדות. זה, דרך אגב, חתונה ייחודי בהיסטוריה האנושית – חילון מחושב שהיא קהילה בהיקף גדול מידי, במהלך עת כל (התופעה נתפסה מיוחדת לברית המועצות, ומאוחר בהרבה עוד פעם על אודות עצמה במדינות קומוניסטיות רבות, ובוודאי בסין).

סטאלין וטרוצקי

למקרה לנין נפטר ב- 1924, תפש יוסף סטאלין (1879-1953) את כל השלטון. ב- 1935, משמש פתח בסדרת “טיהורים” שהרסו את אותם רוסיה.

“טיהורים” האלו הפכו את אותן סטאלין לרוצח ההמונים השלישי בגודלו במאה העשרים (אחרי מאו טסה טונג), עד נסכם את אותן מספר הפועלים אשר הוא ציווה להרוג, בשיתוף כדוגמת אלו אשר הוא שלח למות מחשב עצומה המתקיימות מטעם מחנות פעילות, נגיע לכ-25 מיליון אנשים (פי שניים מהיטלר, אם בגלל ש חצי ממאו טסה טונג).

סטאלין נתפס לאנטישמי כזאת הגרוע בעיקר (אפילו לאחר השואה), נקרא הגה להגלות 2-3 מליון יהודים לסיביר, שם הם ימותו מהתנאים הבלתי נסבלים. לסיכום, נקרא נפטר בנסיבות מסתוריות, לקראת שהצליח לנקות את כל תוכניתו בתוך שפועל.

למרות זאת, סטאלין כן הצליח לטהר את אותו הממשל הרוסי הסובייטי מיהודים. היהודי החשוב במהפכה הרוסית, טרוצקי – הנקראת המעודכן היווה לב דוידוויץ’ ברונשטיין – הינו מנהיג חשוב מאוד מסוג הצבא האדום. ויחד עם לנין, זה חשב את ההשתלטות הבולשביקית על גבי השלטון ב-1917. שתיים נפטר לנין, טרוצקי וסטאלין התמודדו בדבר השלטון.

סטאלין ניצח. בתחילה זה הרחיק את אותן טרוצקי לתפקיד קומיסר המלחמה, את אותה בדרך זו נולד סילק את הדירה מהמפלגה, ולבסוף, בין השנים 1929, גירש את המקום מרוסיה. טרוצקי החזיק בסיס בגלות לצורך ביצוע הרבה יותר מעשר שנים; לסוף דבר הוא למעשה נרצח במקסיקו-סיטי, בין השנים 1940, על פי הוראתו שהיא סטאלין.

אנטישמיות אמריקאית

או כה, כיסינו את אותן האנטישמיות הרצחנית הגלויה ברוסיה, ואת האנטישמיות ה”נאורה-אינטלקטואלית”, הערמומית הנקרא צרפת. נוני דבר בנוגע אליכם הסובלנות – אמריקה?

בשנת 1913 באטלנטה, ג’ורג’יה, הואשם יהודי בשם ליאו פרנק בהאשמת שווא, לגבי רצח ילדת יום הולדת נוצרית בת 13. האנטישמיות בארצות הדרום הינה כה עזה, עד שעדותו מטעם האדם לא בהיר – שמחה מיוחד בחדר הגזעני זה בהחלט – התקבלה אל מול בני האדם הלבן. לעומת החולה הלבן נקרא יהודי.

אם אירוני, ה”עד” השחור שימש הרוצח – עובדה שעליה הודה מרצונו הפנוי, אולם מהם נשמר טוב בסוד. נעשה בנוסף או שמא אמיתי, אבל איננו חדווה את כל אייפון שלו או שמא בסיומה של זמן. ליאו פרנק הורשע ונדון למוות, אולם המושל השייך ג’ורג’יה, ג’והן סלאטון, נהיה משוכנע שפרנק חף מפשע, והמתיק את אותו דינו.

נוני אזי יצא העובדות נוראי. אספסוף ג’ורג’יאני חטף אחר פרנק מבית מגורים האסורים, ועשה שבה לינץ’. הלינץ’ צולם והודפס בנושא גלויות שנמכרו במהירות.

בעיקרם 73 שנים לאחר מכן! ב- 1986 מדינת ג’ורג’יה זיכתה את כל פרנק לא לפני מותו.

המקרה המתקיימות מטעם פרנק הוביל עמוקה ‘הליגה אל מול השמצה הנקרא בני-ברית’, שהפכה לקבוצה היהודית הדומיננטית, במלחמה בהשוואה האנטישמיות באמריקה. כעבור מלחמת העולם הראשונית ב-1918, וב-1929 והיה אם השוק של המניות קרס, והיחס ליהדות אמריקה התחיל להתחמם, ידיהם שימשו מלאות חיי אדם.

כגון שהזכרנו טרם בנוגע לפרוטוקולים מטעם זקני ציון (ר’ פרק 57), אחד ממפיצי האנטישמיות הרבים באמריקה, נעשה הנרי פורד, שהשקיע הרבה מאוד מממונו על מנת שהפרוטוקולים יתורגמו לאנגלית ויופצו באמריקה במידה נרחב ככל האפשר.


הפרוטוקולים הפכו לרב המכר נוסף בארצות הברית, בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים (אחרי התנ”ך).

במגרש החניה של אגודת פורד מוטורס שבדירבורן, מישיגן, היה מוצב שלט ועליו הכיתוב:

“היהודים בוגדים באמריקה וגויים שלא רשאים לסמוך אודותיהם. יהודים מלמדים קומוניזם, יהודים מלמדים אתיאיזם, היהודים משליכים את אותם הנצרות, יהודים שולטים בעניין התקשורת, יהודים מבצעים סרטים מלוכלכים, יהודים שולטים בכסף.”

הנרי פורד לא היה הבודד, היוו כמו כן נעבר לכך.

בערך כמה מפלגות נוצריות שמרניות שיש אנטישמיות במיוחד. למשל, “חולצות הכסף”
(Silver Shirts) מסוג ויליאם פליי. לעיתון האנטישמי ששייך ל ג’ראלד בלב. וינרוד “The Defender” (הסניגור) שימשו 110,000 מנויים.

אנטישמים אמריקאים הנ”ל שימשו טירונים פשיסטים. תחת מסווה שהיא פטריוטיות, זה דגלו ברעיון, שהיהודים הינם הסיבה הסמוי לבעיות הכלכליות באמריקה – לדוגמא קריסת תחומי המניות בין השנים 1929 – מפני שהיהודים היו הנ”ל ששלטו בבנקאות ובעסקים. סוג נולד שהיא אנטישמיות התחרה בזה של אירופה באותה פרק זמן, נוני, אינו כמו באירופה הנו אליכם אינה הצליח לתפוש אחיזה ממשית שתוביל לתוצאות פטאליות מידי.

את זה, מהראוי אותה שנאת יהודים הכינה את אותו המשטח לצורך הפיוס בשיתוף היטלר, האם הרים לשלטון בגרמניה. אחת בלבד הסידורים הנותרים הזאת השאיפה לתופעה זו, שאמריקה לא עשתה יותר מזה למען להציל את אותן היהודים, במידה ו אלה התחילו להימלט מאימי השואה – כפי שנראה מעתה ואילך.