האנטישמיות נגיש גורמת להם לא לראות מקרוב או גם מגוון אתם צודקים.

הבמאית המפורסמת, ג’ואן ריברס נעצרה דרך מראיין מזדמן ונשאלה לגבי המלחמה בעזה. זוהי ענתה שאילו ניו ג’רזי נתפסה יורה רקטות בנושא ניו יורק, “היינו מוחקים אחר ניו ג’רזי”. המראיין המשיך להתעניין בו בשאלות על אודות הנפגעים הנבדלים מקרב תושבי עזה. ג’ואן, למרבה הפלא, התפרצה “הם החלו יחד עם זאת. כולכם מטורפים. הם ככל הנראה החלו את זה”!

נחיצותה שהיא המלחמה אל מול החמאס זוהי הכרח ברורה משמעי. לא כדאי בזה משני צדדים, הוא נגיש צריך. התמיכה בבואם הקרקעית לעזה, חוצה את אותן קווי הקשת הפוליטית במדינת ישראל. על פי סקר שנערך בסוף שבוע שביצעו לו, 91% מהציבור היהודי במדינה משדרג במבצע הצבאי מטעם ארץ ישראל (זו הפעם המקדימה בזיכרון ההיסטורי שלנו ש-91% מהציבור במדינת ישראל מוכן בנושא משהו!). לנו במדינה נולד נוח וברור: החמאס שנחוש להשמיד רק את ארץ ישראל – למשל שהדבר נכנס לידי סימבול באמנה אשר ממנו ובמעשיו – היא פחד קיומי לחיינו ולחיי ילדינו.

ובכל זאת, לא משנה באיזו בהירות תומכיה השייך ארץ ישראל מפרסמים את אותו דבר, דיפלומטים בעולם, ערוצי חדשות מספר אחד, האו”ם ואף האדמיניסטרציה האמריקאית, כל בכל זאת אנחנו שהם נטולי כל ספק נמוכים ואפילו חכמות, משום איך אינה קולטים זו.

זה מוזר שישראל מואשמת ב”רצח עם” בנושא הריגת אלף פלסטינאים, חלקם מחבלים, כשבאותו זמן ממש, כמה מאות מאות נהרגו או אולי הורעבו למוות בסוריה, בערך מבלי ציוץ מהקהילה הבינלאומית. הינו משונה שעל פי סקר ערכי 2003, רוב האירופאים מחשיבים את מדינה בתור “האיום הממשי במיוחד על אודות פיוס בעולם”, הרבה יותר מאירן, צפון קוריאה או אפגניסטן. הינו משונה שמתוך מהמדה תכנונים המועצה לזכויות מיהו ששייך ל האו”ם, 38% מהן הופנו נגד מדינת ישראל – דמוקרטיה שמבטיחה שוויון זכויות לנשים, ולמיעוטים דתיים. זה לא אפשרי שקולג’ים ברחבי אמריקה מקיימים את אותן “שבוע האפרטהייד שהיא ישראל”, בעוד שערביי ישראל אוהבים מאזרחות הוגנת, מבצעים כמעט בכל אחת בלבד מהאוניברסיטאות הישראליות, רשאים להחזקה רפואי טובה ונמצאים בכלל עובד רפואי במקומות אחרים בתי החולים במדינת ישראל, זכאים לייצוג בארץ ישראל ומתהדרים למעשה בחבר ערבי בביתו החוקים העליון.

מהעבר תחילת מבצע צוק איתנה, מדינתנו עשתה מאמץ מכוון לדעת את אותם דבר מול העולם: לא מומלץ לעזה שום תביעה עלינו: עזה היא לא כבושה, וכול חייל ישראלי ומתיישב יהודי עזב את אותו עזה ב-2005, בתקופתו של ההתנתקות. מדינת ישראל אינן הציבה יתר על המידה מצור ימי אודות עזה, או אולי שהעזתים בחרו בארגון הטרור מסוג החמאס ב-2007. מדינה ישראל מקפידה להזהיר רק את האזרחים העזתים לצאת מתחום הסכנה, אפי’ שבכך גם כן הטרוריסטים בטוחים לברוח ולהינצל, בעזרת השלכת אלפים רבים של פליירים בערבית, הודעות טלפוניות, שליחת מסרונים ו”הקש בגג” לפני יתר על המידה תקיפה אווירית. האתר בטבע הגיב לעובדות הללו בהפגנות אנטי ישראליות אלימות, 4 מדינות בדרום אמריקה קראו לשגריריהם לחזור, אמריקה לוחצת בנושא מדינת ישראל להפסיק את אותן המלחמה ולהשאיר מאות רבות מנהרות כניסה לא מאושרת מקיפות, ומועצת הביטחון השייך האו”ם מחליטה, כדרכה, לגנות אחר מדינתנו.

היהודים, תוך שימוש שכל כך מרבה להתיז בהגיון ולהאמין שגם נוספים ינהגו זה, נגיש נותר פעורי נמצא.

הקריאות על גבי “אבידות אינה פרופורציונאליות” במלחמה הזאת, הן כדלקמן חסרות הגיון כמו עלילות הדם. עלילות הדם, ההאשמות שיהודים רוצחים צאצאים נוצריים ומשתמשים בדמם להכנת מצות, נמשכו מימי הביניים ואפילו לא פסקו כמו כן בעידן האינטרנט. אף אחד לא שיש לו את הידע דבר בנושא יהדות, מומחה שדם אינם תקנות, ממש כמו חזיר. התורה אוסרת אכילת דם, ובשר תקין חייב להיות מומלח ומודח למען לסלק מהצלם את כל הדם. אפילו העובדות הבסיסיות הנ”ל, במשך עשרות קיימת, יהודים רבים ומגוונים עונו ונהרגו על אודות רצח לכאורה המתקיימות מטעם הקטנים נוצריים, על מנת לשים בדמם למצות. ההאשמות חסרות השחר לא נפסקו בנוסף האם מתבצעת משך החיים הרנסנס, אותה האמונות הטפלות מסוג ימי הביניים פינו רק את מקומן לשליטת השכל, ובשנת 1588 ילד בן שנתיים אשר נקרא סימון מטרנטו נעלם, ובתגובה לתופעה 15 יהודים מקומיים הוצאו להורג בשריפה בעניין הרצח מהצלם, והאפיפיור סיקסטוס החמישי הכריז בעניין הילד כ”קדוש”.

גם במאה העשרים היו כמה עלילות דם מפורסמות: הפוגרום ההתחלתי שהיא המאה העשרים, בקישינב רוסיה, הותיר 49 יהודים הרוגים ומאות פצועים, ופרץ בשל ההאשמה שהיהודים רצחו את אותם הנער הנוצרי, מיכאיל ריבצ’נקו, והשתמשו בדמו למצות. עלילות דם נערכו נוסף על כך באירן ב- 1910, ב- 1913 בקייב ב- 1928 במסנה ניו יורק.

ב- 1986, מוסטפה טלאס, שר ההגנה הנקרא סוריה, היוצר עיתון שנקרא המצה מטעם ציון, שמאשים רק את בני העם היהודי בדבר רצח פולחני. באוקטובר 2002, יצאה המהדורה השמינית ששייך ל הספר, וזה תורגם לאנגלית, צרפתית ואיטלקית.

בדיה בת אלף שנים: הדבר שצריכים הינו ילד ממש לא יהודי מצא את מותו בשביל “להוכיח” שהיהודים הם מוצצי דם מרושעים.

אזהרות מרתיעות

כל עוד כל אחד מסתכלים מבעד לעדשות ההיגיון, הדעות הקדומות המתקיימות מטעם הבריאה בהשוואה ל בני העם היהודי אינן מובנות. חיוני לשנות נמצא את זוית הראייה. הגישה העולמית כלפי מדינה ישראל נראית מושלמת רק למקרה מסתכלים מבעד לאופי כל מי המתקיימות מטעם עדשות: אנטישמיות.

בדיון חירום שנערך בדבר נקרא במדינת ישראל ב-28 ביולי, ולדימיר סלוצקר, נשיא הקונגרס היהודי במדינה, אמר שמאז השואה ממש לא ראינו מקום מגורים מאוד כמו איכות החיים. ויתכן שאנו רואים בתחילתה שהיא שואה חדשנית. הוא למעשה הוסיף והזהיר שהאירועים האלה יוכלו תמיד להתקשר ולהתרחב בממדיהם ברחבי אירופה. הישיבה, שכללה נציגים המתקיימות מטעם קהילות יהודיות ודיפלומטים מצרפת, יוון, הונגריה, בלגיה, אנגליה, הולנד, דנמרק, אוסטריה, גרמניה ואיטליה, ציינה שבהפגנות האלימות ששוטפות רק את אירופה, הקריאה אינם “תהרגו את אותה הישראלים”, אפילו “תהרגו את אותו היהודים”. כבר לא משתמשים בביטויים מכובסים הנקרא אנטי-ישראליות, עלה התאנה זה נקרע, קרה פעם המרצע מצד השק: המלחמה בעזה הסירה את המסווה וגרמה לשונאי בני העם היהודי להצהיר את אותן כוונותיהם בטכניקה גלויה.

כמו למשל שאמר פרופסור רוברט ויסטריך מהאוניברסיטה העברית – פרופסור להיסטוריה ומחשובי חוקרי השואה בימינו: “נכנסנו לעידן אידיאלי ומאוד מסובכת כמעט בכל אירופה”. הנו טען שאין בו בהרבה אמירות אנטי-ציוניות לכאורה שלא אנטישמיות.

אפילו שמרבית הנציגים היהודיים מסרו דיווחים מסמרי שיער על אודות אנטישמיות במדינותיהם, באופן מסוים הפתרונות שהועלו, לדוגמא בקשה שהממשלות הרבות יגנו רק את האנטישמיות, דמו בהרבה יותר להקמת גדר למען שלא יהיה צונאמי. על מנת להתמודד בעלי אנטישמיות, צריכים לשחרר בהבנה ששייך ל אינה קיימת בהתאם הגיון או אולי רציונל.

נלווה אופציות לאנטישמיות

בזמן האחרון המאה ה-18, יוצרו נלווה נסיונות מאסיביים להילחם באנטישמיות. הראשוני, היהדות הרפורמית, שצמחה בגרמניה בראש המאה ה-18, התבססה אודות ההבנה שאנטישמיות מתעוררת כיוון שהיהודים מתעקשים להתלבש בדרך ישתנה, לבלוס בטכניקה מתחלף ולהתנהג בדרך ישתנה. המענה הרפורמי נמכר בשם לגרש את אותה ההבדלים האלה, להפנות תשומת לב כמו למשל מאוד העמים, ובשיטה זו להעיף רק את האנטישמיות. בימיה ההתחלתי ששייך ל התנועה, העברית הוחלפה בגרמנית, גרמניה הוכרזה בעודנו “ציון החדשה”, והשבת נחגגה בימיו של קריטי ביותר בליווי צלילי עוגב ואלמנטים רבים ושונים שחיקו את הכנסיה הפרוטסטנטית. בזמן קצר מאד כמו כן זנחו מאנשי מקצוע כמו מסורת, שבת ומילה, או לחילופין שכמעט ואי אפשר שימש לדעת פעם אחת היהודים הרפורמים בגרמניה לשכניהם הגויים. בשנת 1933, הדרכה נישואי התערובת בגרמניה עמד בנושא 42%.

ובכל זאת, בשטח להשקיט את אותם האנטישמיות, ההתבוללות היהודית הפכה תירוץ לשנאת היהודים המטורפת הנקרא גרמניה הנאצית. חוקי נירנברג ערכי 1935, אסרו בעיקר נישואי שילוב ששייך ל אריים בעלי יהודים, ואסרו על אודות יהודים להרוויח פעולת או גם ללמד באוניברסיטאות, שלהן בני העם היהיודי הואשמו שהם כבר מנסים להשתלט. “הפתרון הסופי” הגרמני, אינן הבחין בוודאי 1 משפטן יהודי שנשוי לגויה ליהודי ידידי רב פאות וזקן. התבוללות כתרופת מנע לאנטישמיות עלתה בלהבות המשרפות.

הפתרון הלוגית רגע לאנטישמיות הייתה הציונות. תיאודור הרצל, מייסד הציונות המדינית המודרנית, האמין שהיהודים נרדפים משום ללא מדינת ישראל משל עצמם, והדרך היחידה בכדי לעקור את אותה האנטישמיות מאירופה, הזו פשוט להשאיר רק את בני העם היהיודי לפלסטינה. הרצל, החוזה, שלא היווה יהיה יכול לבחון שברגע שהמדינה היהודית תוקם, האנטישמיות יותר קל תשנה את אותן צורתה לאנטי-ציונות. יהודים שהוכפשו פועל על גבי חוסר מולדת, התחילו פתאום להירדף בעניין מולדתם.

הברית

האנטישמיות, שגוברת כל כללי העולם, זו גם באמת על-טבעית. ההיסטוריה ששייך ל בני העם היהיודי שלא טובה שונה מרחיבים את אותו זוית הראייה ומצרפים אחר הקב”ה לתמונה. ומה שהקב”ה רוצה מעם ארץ ישראל מובהר כהוגן בתורה: “הן תוך שימוש לבדד ישכון ובגויים אינה יתחשב” (במדבר כג,ט).

בני העם היהודי מתאימים לשהות “לאור גויים” (ישעיה מב, ו). אור נבחן לחוד מהדבר שאותו נקרא מאיר. המינוי האלוקי זה להיות: “ממלכת כהנים וגוי קדוש” (שמות יט, ו). זוהי עבודה שלא מומלץ עלולים להתפטר ממנה, כי הנקרא טבועה בברית 1 בורא האתר בטבע לעם מדינה ישראל.


הוא למעשה הסכם רוצה, שנערך ונחתם בודדת בורא אמא אדמה אל ה עם ישראל. מאוד הנשמות של ממחיר השוק היהודים חתומים להמציא אותו, וכדאי להרגיש את החפץ, על מנת לא לעמוד משתאים מחשב אישי ממש לא הגיונית ובכלל לא חד למי איננו תופס אותו את אותם החוזה אל מול עיניו. הבה וניזכר בפרטי החוזה:

הקב”ה הבטיח:

שעם מדינה ישראל ממש לא יחדל מלהתקיים (בראשית יז,ז).

שהקב”ה לארץ שלא ייטוש אותנו (ויקרא כו,מד).

שעם מדינה יירש את כל מדינה (בראשית יב,ז ; בראשית טו,יח).

שיש להן ישראל הבטיח:

שנהיה נאמנים לקב”ה ושנשמור את אותן תורתו (שמות כד,ז)

בניגוד מרוב הבריתות ורוב החוזים, הברית זו לא מותנית, לא ניתן להפר את הדבר. אפילו או אולי תוך שימוש ארץ ישראל איננו ינהג בהתאם ל החוזה, הקב”ה אלי לא יבטל את אותו הברית איתנו. ואם עם ארץ יזנח רק את התורה וינסה להפנות תשומת לב כמו למשל עם ככל הגויים, הנו אינו יעלה בידו. אולם מוטל עלינו הזמנה חופשית לשכור 1 מצויינת לרע ובורא האתר בטבע ממש לא מתערב לכל מי שמעוניין בבחירותינו, נוני כיון שהתבוללות והיעלמות מסוג בעזרת ארץ ישראל לא אפשרית, והינה מנוגדת לתוכנית המתקיימות מטעם אלוקים כלפי בשיתוף ארץ ישראל. ומה יבצע אלוקים בשביל לשמור את אותן הבטחתו שעם מדינה לא יעלם לנצח?

פה נכנסת האנטישמיות לתמונה. אנטישמיות היא המקבילה הרוחנית לאב לצעיר חולה סוכרת שנועל את אותו קופסת העוגיות. יהודי המאה ה-20 בגרמניה עד במאה ה-21 בהולנד, שימש רוצה אולי להיטמע לתוך החברה המקיפה את הדבר, אך האנטישמיות לבסוף מאתרת אותו, מסמנת את הדבר ומנדה את הדירה. האנטישמיות שומרת בנושא בעלי ארץ ישראל מלהתפזר עד להיעלמותו, וכמאמר הפתגם, שאם בני העם היהיודי אינו עושים לעצמם ‘קידוש’, אזי הגויים יבצעו לכולם ‘הבדלה’.

לאנטישמיות קיימת תוצאת מעשי נוסף: הזו מאחדת את הציבור. תמיד לקראת מספר שבועות, המרקם החברתי הישראלי נפרם בתפרים המשלבים בודדת המגזרים הפוליטיים והדתיים מהם. חטיפתם האכזרית הנקרא שלושת הנערים בדרך של מחבלי החמאס איחדה אתכם. בהלוויותיהם של החיילים הנופלים, אנו עמדנו בעזרת. ובמקלטים שבבאר שבע, אשדוד ותל אביב, במקומות אחרים בין שנשמעה אזעקה, אנשים חבורה אחת בלבד. ככל שכנראה אנחנו מותקפים יותר על ידי העולם שונא בני העם היהודי, ככה אנו נצמדים יותר מזה זה לתוך הנו.

זה עלות מכובד שאולי אנו לא מתרגשים לבצע תשלום. אולם לאחר שהתשלום נגבה ממכם, בני האדם משיגים את עצמנו תוך שימוש נספח בית יקרים: הזהות האמיתית שיש לנו וההתאחדות המחודשת שיש להן משפחתכם של החברה שלנו.