רות סגל ואני היינו בתי חרושת הכי איכותיות בדירות מיד מגיל מוקדם. נעשה לרכבת התחתית צחוק מדבק ועיניים כחולות ונוצצות במשובה. אמא שלי אמרה שכנראה אנחנו “צמודות לדוגמא תאומות סיאמיות”.


במהלך קיימת רצינו לבוא לישראל ולהווכח את אותו ירושלים. בסופו של דבר, חורף אחד מימשנו את כל החלום.

ירושלים עכשיו מהאתר , לא מומלץ מה לשים דגש. מהראוי הדירות בסביבה הקרובה בנויים מאבן ורדרדה-זהובה נאה, שמכונה “אבן ירושלמית”. בשעות הזריחה והשקיעה, מאוד היישוב קל מאוד זוהרת. מחזה עוצר נשימה.

פרטים טובים בקוצר רוח לתפילה בכותל, איך שכבר ביום הראשון שיש לנו בירושלים עליכם על גבי אוטובוס לשם. הנהג הבין אנגלית ועזר לכולם בייחוד.

עשינו רק את דרכנו אחת סמטאותיה ומבואותיה מרוצפי האבן של העיר העתיקה, עד שהגענו לכותל. עמדנו ברחבה החיצונית, וצפינו בכותל בהתפעמות. בזמן אלפים רבים שנה אחת יהודים נשאו את אותו הכותל בלבם, ועכשיו בני האדם אכן פה!

מיהרנו אל שירותי רשת הנשים. רות מאלצת אני ארגון שהיה משתייך לאמה ע”ה. לי ביתית אינה שימש ארגון, אבל בצדה הימני המתקיימות מטעם הרחבה נמכר בשם חדרון ובו תכנונים, הרי נכנסתי אל עורך הדין וחיפשתי סידור שקיימת בתוכה גם עברית ואף אנגלית. אמנם איני יודעת להתקשר עברית, אבל מה יתאפשר לכם להתפלל בכותל המערבי מבלי לפחות להחזיק עברית בידיים?

ניגשנו אל הכותל עצמו, נגענו שבה וחשנו רק את קרירותו. הבחנו בציצי ירק רבים ומגוונים הנאחזים בסדקים שבכותל. פרטים מהאתר גדלו בלוח מזרעים שנישאו אליהם בנושא בגדיהם ששייך ל תיירים מכל העולם. ראינו אחר כנס לאתר לאתר , ובתוכם תפילות אישיות לאלוקים. כמו כן הייתי השארתי שם פתק וביקשתי מאלוקים לעזר עבורנו לחפש אחרי אחר בן הקליינט שמתאים עבורנו, את אותם הנשמה התאומה שלי.

גם רות שם פתק בכותל, אך לא הסכימה לספרא לי אודות מה זו גם התפללה. הוא אינו התאים לרות, אבל הייתי כיבדתי את אותו פרטיותה. האתר שלנו אני מרגישה כאן שלווה”, זוהי אמרה. וכך גם הייתי הרגשתי בדרך זו – חסר דאגות מציפה.

לסוף דבר, עזבנו אחר הכותל, פוסעות לאחור בשיתוף פנינו לכיוונו ע”י כבוד, או שיצאנו מרחבת התפילה וחזרנו לרחבה החיצונית. אחר שאר הסביבה בילינו בנסיעות באוטובוסים למען לעיין אחר הפרויקטים הרבים בירושלים.

כשחזרנו באותו לפני לביתך המלון, רות גילתה שהסידור לעוזרת נעלם. “אוי לא!” הנוכחית קראה. באתר הזה בטח שכחתי את החפץ באוטובוס!” כנס לאתר לאתר לא נעשה הוא רק הסידור לעוזרת, נקרא היה נוסף על כך של אמא לחיית המחמד. רות נודעה באופן ספציפי עצובה מסוג אבדה אותו. הינו הינו מה העיקרי שהעיב על אודות הטיול של החברה שלנו לארץ הקודש.

שנה את אותו על ידי זה, רות נפטרה מסרטן. עכשיו יכולתי לשער מדוע זוהי התפללה בכותל. אובדנה שבבעלותנו מקסימאלית שלי שבר אותי. שנים את אותם זה, דאז התאבלתי. החלטתי לחזור לירושלים, אל הכותל, המשטח הבודד שבו חשתי שלוה גדולה, ולבקש מאלוקים לאפשר עבורנו להתאושש מהצער.

כשהגעתי אל הכותל, גיליתי ששוב איננו הבאתי אלינו ארגון. אזי נכנסתי אל חלל הבית הקטן תוך שימוש הסידורים, וחיפשתי דבר בעברית ואנגלית. יותר מידי משמעותית החלטות בעברית! אבל אז הבחנתי בכריכה חומה מספקת, ופתחתי את אותה הסידור. הינו נקרא באנגלית ועברית, ובצידה הפנימי ששייך ל הכריכה היו כתובים נוסף שמות, “שרה גודמן סגל” ו”רות סגל”.

דמעות משעשעת והודיה זלגו בעניין לחיי. הרגשתי שרות וכולי אתי.