24 שנים אחרי, הרב השלום שרון מיהדות אתיופיה מייקר זיכרונות וחושף דברים חדשניים.

“באמצע הלילה, אישי המוסד העלו את הציבור לגבי משאיות. כ-150 אף אחד כל משאית. עם תקופה קצר הגענו לים סוף”. הרב שלום לכם שרון, בעל מימדים קהליה בקריית גת ומחבר הצבע ‘מסיני לאתיופיה’, נזכר ברגעים מאותו לפני בלתי נשכח שבה עלה לישראל לאחר הרפתקה יקר. “אל מול הים המסיבי, חשתי חשש אימים או לחילופין שפתאום הגיחו כל אדם בסירות גומי שחיבקו אותי”.

הרב שרון מספר בהתלהבות על אודות תחילת דרכו הארוכה, ידי שרבים מיהודי אתיופיה עבור באותן שנים. “שמענו שמועות מירושלים הקיים על בסיסן עזבנו כל מה שצריך לדעת. התחלנו לגשת אל ברגל 9 ימים עד לסודן במסע אל הלא נודע”, זה עשר. הסיבה לעלייה שימש כמובן לכולם: “זה איננו אינם נהיה מהם לזלול באתיופיה. בתקופה הזאת החיים של בני העם היהודי שימשו בסכום הרוב אקדמאיים. אבל בגלל אהבתם לירושלים, עזבו בני הקהילה את אותם השדות ואת כל הדיור בכדי להגיע אליה”.

עלייתו השייך הרב שרון התבצעה במסגרת המבצע הימי ‘נמל בית’, שקדם ל’מבצע משה’, ובמסגרתו עלו כ-1,000 יהודים מאתיופיה. ‘נמל בית’ מרבית שמונה הפלגות ושתי טיסות שהיא מטוסי הרקולס מחופי ים תם בסודן לתוך חופי שארם א-שיח’ במצרים. ממצרים התעופפו טיסות לתוך היעד האחרון, מדינה.

כפר הנופש של סוכני העסק

עמנואל אלון, אשת שייטת וממתכנני ‘נמל בית’, נרצה בדרך של המוסד לפתח את אותם כפר הנופש ‘ארוס’ שישמש כסיפור כיסוי. “מכיוון שהיה מצריך במבצע לזמן ארוך, החליטו לפתח בחופי סודן כפר טיול. הכפר הוקם כדי שיהיה לכם בסיסו של שניתן לצאת אשר ממנו ליבשה ולים, ולנהל חיוניות בשגרה”, נקרא מעביר.

החרטום שהכפר מטרתו אבל לסיפור כיסוי, הנו גרר חפיצות מסוג תיירים מכל הטבע. “הכפר נהיה מוצהר ברמות שקשה לתאר”, נזכר אלון, “בכל שבוע היינו מעלים מחירי החשמל בשביל לנגב את ענין זה וקרה באופן ממשי ההפך. ענין זה דווקא עלה”.

הרעיון המרכזי נעדר התקדים להציב את אותו יהודי אתיופיה ואת סוכני החברה ב סודן המוסלמית, נבע משתי גורמים עיקריות: קודם כל, בלתי אפשרי נהיה להעלות אחר בני העם היהודי מאתיופיה עצמה. דבר הבא, יהודי אתיופיה יצרו בדיוק בתחום מסוג התפתחות לארץ בידי סודן. פרדה אקלום בו עלה בכוחות אייפון שלו לישראל בדרך זאת, שכנע את אותו בעל ידע רב המוסד כאשר מדובר בדפוס מלאכת מחשבת יתאפשר לכם. לאחר מכן נעשה אקלום לסוחר הנדל”ן מוסד ופעל להגיש את בני העם היהיודי מהכפרים שבצפון אתיופיה אל סודן.

הבריחה מהמשטר הקומוניסטי

המכשולים שניצבו מול בני העם היהודי בדרך מאתיופיה לסודן שימשו רבים: שודדי כבישים, בעלי חיים טרף ותנאי מזג אוויר עקשיים. בתוספת ל סכנות הנ”ל, האתגר הממשי מאוד הגיע בגלל ש המשטר הקומוניסטי האכזרי ששלט באתיופיה, ושאף לערוך מעקב רק את מהמדה תנועת האזרחים ולמנוע רק את יציאתם מטעם בני העם היהודי מהכפרים.

בעֵדה מעריכים בגלל ש במחנות הפליטים שבסודן מתו מעל 4,000 יהודים, אנשים רבים שונים נחטפו. בין השנים 84′ דיווח טקסט ‘מעריב’ בגלל מדי יום נמצא אחר מותם פעם אחת 5 ל-15 יהודים. “לעולם ממש לא אשכח את אותן התמונה השייך אותם גברים שנשאו בשעות הבוקר המוקדמות את אותה המתים לקבורה המונית”, 5 בכאב מייק אלבאצ’ו אותם שהה בזמן שנה אחת וחצי בסודן במחנה הפליטים הנפוץ לשמצה ‘אמרה קובה’, ועלה תוך שימוש משפחתו ב’מבצע משה’.

התמותה הגבוהה במחנות נבעה מתנאים תברואתיים ספציפיים שהובילו למחלות ולרעב. אלבאצ’ו מתאר רק את בעיית המים: “המים שימשו מלוחים ולא הולמים לשתייה, אלא רק עם תום מספר ימים, כשהמלח שקע בתחתית המתקיימות מטעם הג׳ריקן. הייתי זוכר רק את התורים הארוכים למתקן מטעם המים המלוחים, שיירה של אמהות, גברים וילדים. כולם המתינו במהלך זמן רב כשהם אוחזים ג׳ריקנים ריקים”.

יתרה מכך לזאת, נוסף על כך הסודנים שניהלו את אותן המחנות מיררו רק את משך החיים השוהים. “מי שחרג בטעות מתורו – חטף”, מוסיף אלבאצ’ו. “על התור למים פיקח בריון סודני עטוי בגלביה לבנה, כשהוא אוחז בשוט עמיד העשוי מזנב שור. אם עצם הסביבה זה אני נושא בדבר חשוב תזכורת מצולקת לאותו שוט סודני”.

כל עוד הסודנים אינו הבדילו בודדת האתיופים בני העם היהיודי כאלו זה הלא יהודים והשליטו בנושא כולנו “סדר” במידה שווה, הוא רק הפליטים האתיופים הללו ששהו במחנות ידעו לסמן אחר ה”פלאשים” (שם גנאי אחד מתוך אנשים רבים שבה כינו את אותן היהודים) והתנכלו אל עורך הדין. “היהודים סבלו בייחוד. הם חששו להתקשר אל המתקנים הרפואיים ובעצם חששו מכל דבר. נוני או גם היינו מקימים תוכנית פיזית ליהודים אך ורק היו מגרשים אותנו מהמדינה”, העידה פגי מאייר, רופאה יהודייה מארה”ב כש הקימה לתחום בעלה מתקנים רפואיים במחנות הפליטים.

חילופי אש בעזרת לוחמים סודנים

עמנואל אלון וסוכני הפירמה דניאל לימור ויונתן מבחר גדול פעלו במרץ בגלל “כפר הנופש”, בכדי לפנות איזה סכום שיותר יהודים ממחנות הפליטים שבסודן אליכם. “היינו זזים ללון, ‘הצוות השייך המלון’, מייצרים אחר המשאיות ומביאים את אותן ‘האחים’ – באופן זה קראנו לעולים”, משחזר אלון, “את המשאיות הסענו 5,000 מטר או אולי שהגענו לחוף, ובחוף השייטת היתה מתמעטת ואוספת רק את העולים אל האניה”.

המבצע נמכר בשם יש צורך להתנהל זריז, כדי שהפעילות שלמענה הוקם כפר הנופש אינה תיחשף. לדברי אלון, “זה נקרא קל עניין הנקרא רגעים מהרגע שפורקים את אותן המשאיות ועד שהם יוצאים לים”. זה אומר, כי ‘האחים’ שיש בתנועה מאז ומעולם, תשושים לגמרי. וכל זה התנהל זריז במידה באופן מיוחד דרמטי. עברנו ידי הסהרונים שיש להן תינוקות לא מעטים וילדים”.

על אף סיפור הכיסוי המושקע, אין אפשרות היה למנוע ממש מחיכוכים עם הצבא הסודני. אלון משחזר: “באחת הפעמים הסודנים בהחלט פתחו יש באש, פטרול שלהם זיהה את הצרכנים. הלכנו למפקד הבסיס וצעקנו לתכנן אותו ‘אתה פסיכי? אנו צריכים כאן תיירים שיורדים אל החוף – כל אחד פותחים מוטל עלינו באש?’ משמש נתן לכולם את כל התאריכים שישנו אשר בהם סיורים, ומרגע הוא למעשה נמנעו ההתנגשויות”.

מבצעי העלייה אינם נולדו בוואקום והם יהיו לפועל הודות למאמצים רבי הזמן המתקיימות מטעם יהודי אתיופיה עצמם. “הרצון זה בהחלט לנסוע לירושלים היווה משהו אינם רציונאלי. חכמי בבל פירשו בגמרא את כל הפסוק מתהילים ‘עלמות אהבוך’ כ’אלמוות אהבוך’, ובהקשר שלנו: מקום מגורים בתוכה האהבה לירושלים מנצחת כל פחד”, אפילו הרב שלום לכם.

על אף שהרב שרון נהיה אזי בעיקרם ילד, הוא זוכר טוב את האופי ששרה בכפרים באתיופיה: “גדלתי כשאני סופג אחר האופי שאלוקים הבטיח רעיון בתנ”ך, ויבוא הרגע זה בהחלט שהינו יתממש. בהיותי ילד מוקדם, באומדן בן 7, שאלתי את סבא שלי ממה הנו ירושלים וזה הצביע לגבי בגלל מיהו לעבר ירושלים. ביום למחרת, הייתי וחברי התחלנו לרוץ לכיוון ירושלים. הסתכנו לצנוח ידי חיות הבר שמסביב והלכנו לאיבוד, אך חזרנו לכפר אחרי 5 ימים”.

כל מה שמרגש את אותו הרב שרון באופן מיוחד נקרא הוא רק הקישור אחת בלבד משני הקצוות שהתאמצו בשביל העלאת יהודי אתיופיה. “האהבה זוהי ניכרת נלווה הצדדים: מצד הקהילה, שאהבתם הספציפית לירושלים הכריחה זו לסיטואציה שהם מורכבים להעביר זמנם כל מה שרצית לדעת למענה… מצד שני, השייטת והמוסד – אנו מפה שמסכנים את אותן הזמן למעננו. יחד עם זאת כמו כן אהבה שמנצחת כל פחד מהשונה ומהאחר. האהבה זאת לפרטים נוספים הצדדים, זוהי אותם שאפשרה רק את הצלחתם מטעם המבצעים האלה”.

“לאחר העלייה ששייך ל יהדות אתיופיה, הפירמה הישראלית הפכה למוזיאון שהיא העמים. הנו כל תהליך חזון הנביאים, כשאנשים שבים מכול קצוות ענף – מארבע רוחות השמיים”, מסכם הרב שרון, “לפעמים חייו השגרתיים חוסכים מכם לעיין את הדירה המדהים הזה”.