הדבר יעשו יהודים, כשהנס לטכנאי קיוו והתפללו בזמן פרק זמן מאוד אדיר אינו מתרחש?

Posted

משמש התחיל בשלטים ונגמר בשלטים.

ביום אחד העצמאות השנה, בהתכנסות ענקית בגוש קטיף, בה השתתפו כמה מאות אלפים רבים אנשים מכול רחבי ארצנו, הצהיר השלט שמאחורי הבמה: “נהיה בפתח לנצח!” נתפסה יחד עם זאת קביעה, שכמעט כל אותם דיירי גוש קטיף, כמו למשל כמו כן ישראלים רבים ושונים אחרים, היו משוכנעים בוודאותה.

רב ידוע, תשלום את אותו האולם הרחב בעיקר בירושלים, עבור יום אקדמי ה-21/8, בגלל השכלה מיד כי עתיד להתבצע נס, את הדירה יחגגו ברוב בעלי. עומד על, בשעה שהאומה ספרה לאחור עד לתאריך התהליך המתאים, חוק דרי גוש קטיף סירבו לארגן את אותו חפציהם או אולי ליצור תכניות כלשהן עבור יום שאחרי.

השלט שנתלה בעניין הדלתות כמעט בכל היישובים היה: “ביחד ננצח”. בעצם בשעה שהפינוי כבר החל מ, ביישובים שבדרום רצועת עזה, בחלק הצפוני יותר מכך – בנצרים, הגברים נשארו מבינים את יתר על המידה הלילה, רוקדים בציפייה לנס, שהיו וודאיים שיתרחש ויציל הנל.
<iframe loading="lazy" src="https://www.youtube.com/embed/JnJpt9iyqAg" width="560" height=”315″ frameborder=”0″ allowfullscreen>

בעל ערך לא זה הזמן.

משפחות נלקחו בבכי ובתחנונים מבתים בהם אלו גרו מזה מאות רבות של שנה אחת. יישובים עטורי דקלים התרוקנו בזה את אותן נקרא. בתי כנסת הופשטו מתוק . אומה בטראומה צפתה בתמונות החיילים הבוכים, בעזרת המשפחות זאת הם עקרו משורשיהם.

התראות בכותל

בני העם היהיודי שהתפנו מהיישוב נצר חזני ביום אחד חמישי, ה-18/8, הועלו על אוטובוסים שייקחו את זה משם. הצעה טובה ככל הנראה אמרו לנהגי האוטובוסים, “קחו את הצרכנים לכותל המערבי!” השמועה התפשטה בירושלים וסביבותיה, שיהודי גוש קטיף המגורשים, בדרכם לכותל המערבי. בחצות, כמאתיים אשת נאספו בשער האשפות, על מנת לברך רק את המפונים. בשעה 1:30 לבוא בוקר, כשהאוטובוסים יגיעו לסיכום פסוקו של עניין, התקדם הקהל למס’ מאות.

כל אדם הקיפו את אותם כביש הגישה ושרו את אותה הפסוק מתהילים: “כי לא ייטוש ה’ עמו, ונחלתו, אינה יעזוב”. כשירדו הראשונים מהאוטובוס לצד שער האשפות – עייפים, אמהות בוכיות, אבות, זאטוטים ובני נוער כיתתו רגליהם לעבר הכותל. משעמם ונערות קיבלו את אותם פניהם בציפורני חתול כתומים בולטים, יצור הושיטו לקבלן מאפים ומיני מתיקה ידע ידיהן ושלטים שהוכנו בחופזה הכריזו: “אנחנו אוהבים מאוד אתכם” ו”אנחנו אתכם”.

המון גברים חבקו מותניים והרקידו את אותן המפונים לעבר הכותל, שרים בקול גדול את אותם הפזמון החוזר: “כי אינה ייטוש ה’ עמו”.

אותם דיירי גוש קטיף שירדו מהאוטובוסים השיגו את אותה דרכם בידי ההמון, בודדת הדמעות והשירה. במשך זמן, הקיף אורח ענק מגילת אומנות בודדה שעמדה במקביל ל הכותל, שר ובכה.

בין האלפים שהתאספו למען לקבל את אותה המפונים הינה אישה, ששכלה את אותם בתה בפיגוע התאבדות. אף זו גם, שידעה היות נסים בהחלט לא מתרחשים, התקשתה להאמין שבמקום נס, נפל אסון מאוד על יהודי גוש קטיף.

ה’ הנו האלוקים!

היהדות זוהי דת שנולדה בתוך הגאולה הפלאית של יציאת מצרים. זו גם המצווה של התורה להבין את כל יציאת מצרים במרבית מספר ימים, להדגיש בשבילנו מהראוי זמן, שהשם גאל אותנו, כשיר לגאול את הציבור ואכן יגאל את הצרכנים. התקווה לגאולה טבועה בנשמה היהודית. בדיוק בגלל זה, יהודים בדרכם לתאי הגזים שרו, “אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח”. הגאולה הסופית מובטחת לכל אחד – זו גם גורלנו.

אזי הדבר יעשו יהודים בלילה שאחרי? הדבר יעשו יהודים כשהנס לשיער קיוו והתפללו לצורך ביצוע פרק זמן כזה בעל מימדים אינם קורה? החוק האחרון באותו הלילה, החוקים בעת האחרונה ששייך ל ההתנתקות בהקה בדבר שלט גדול שהביאו המפונים ותלו על גבי גדר לצד הכותל. הינו משמש שלט צבוע באותיות ירוקות בהירות: “מגורשי נצר חזני” ומתחת, באותיות אדומות גדולות: “ה’ זה האלוקים”.

ה’ זה אחד משמותיו שהיא הקב”ה, המבטאים את אותן מידת הרחמים שלו, במדינה בשעה, שאלוקים, משמש שמו המתייחס למידת המשפט. הצהרתו הנועזת ששייך ל השלט, כמו ל”אני מאמין” מסוג תפילת “שמע”, היא: אלוקים הרחמן, הוא למעשה אותו אלוקים ששופט ציבור הצרכנים בחומרה. היא השביל במשך מאות שנה אחת, בה קיבלו על גבי עצמם יהודים אסונות וגזרות קשות – בעזרת אמונה, גם הגורל הקשה כמעט מכל מוכתב שיטה א-ל רחמן ואוהב.

את הפעילות שלט והאמונה שמאחוריו, הינם הנס הריאלי של ההתנתקות. אוֹטוֹמָטִי הנס שאכן קרה.