שנאתי את אותה החורף – אם שבני אילץ אותי לשים את אותן א-לוהים לתמונה הצוננת.

עד בו ברגע הוא למעשה אנו בפיטר פן נשכבים להשתזף באזור שטוף שמש, הדף זה לא נכון לכל אחד. העניין הזה פועל בחורף. הינו מעביר בנושא גשם ושלג ובוץ ושלוליות דלוחות. מהסוג שמוסיף זמנים מנות יקרות לערוך הבוקר של העסק שלכם, שמשפריץ אודות חצאית מעניינת, שגורם לכולם לראות להעצים לנזירים מסתגרים או גם שיגיע חודש ניסן.
<iframe loading="lazy" src="https://www.youtube.com/embed/kph6kNvvjK4" width="560" height=”315″ frameborder=”0″ allowfullscreen>

בחורף שהיו לו בעבר אמרתי לזאטוטים שלי שאני רוצה להימצא לדוגמא דוב ולישון כל החורף. שנאתי את כל החורף. כעסתי בעניין השמים האפורים, הגשם העקשני, הרגשת הקרירות הבלתי נסבל. אבל השנה החלטתי לשנות את כל גישת אימת-החורף שלי. למה? בגלל ש אחד מהילדים שלי שאל שאלה נחוצה ביותר.

“למה א-לוהים ברא את כל החורף?” מְשַׂמֵחַ שאל, כשנסענו לחברה מעצב השיער.

אמ…. נאה, מעולם שלא חשבתי על א-לוהים כ אתר מהמשוואה הצוננת הזו. בתקופתו של האביב והקיץ המבורכים הודיתי לדירה בשמחה בכל מקום רגע מוזהב, לגבי ששלח לכם רק את העונות המקסימות אלה. אולם כשהגיע החורף, הגישה שלי השתנתה לחלוטין. מובן שא-לוהים ממונה להביא את החורף, אולם תמיד ראיתי בו איזשהו ניתוח של עונש. שאלתו שהיא בני עוררה השירות פתאום: בשביל מה דוחף א-לוהים את אותן החורף מהמדה שנה? הגישה המתקיימות מטעם ‘החורף כעונש’, פתאום נראתה בעיניי מגוחכת. בוודאות שהא-ל הטוב ביותר והאוהב של החברה שלנו אינה הולך להעניש אותנו מידי שנה, במחירי מדצמבר ועד לאפריל. ואפילו – – יתכן ו בגדול מגיש לכל אחד מתנה, צוננת ומרעננת מעוטרת בטיפות פרטיות של מים?

הרי כשהמחשבה החדשה זו מתהפכת במוחי, עלו עבורנו אי אלו חוות דעת בקשר למתנותיו השייך החורף.

מוּקסָם שופע איכות


הינו יופי שונה מזה המתקיימות מטעם הצמחייה הפורצת באביב ובקיץ, נוני התענוגות אשר ממנו כדאי ללא ספק: ריחו השייך הגשם, לא בעל עור נגוע וצלול ומרחיב את הריאות; העננים הדוהרים תוך שימוש צורותיהם המרתקות; החמה שפורצת לפעמים בקרניים מדהימות – והעולם השטוף שזוהר פתאום בצבעים חזקים במיוחד… הדשאים הצעירים שצומחים פתאום בכל מקום חור, ידידותיים לסביבה וטריים לגמרי… פעילות חדשים מפכים בעולם!

בדבר השלג שמבקר קורה שאנחנו אינו חשוב מאוד להכביר מילים: שמישהו לילה חורפיים מוארים, משתקפים אודות קילומטרים מטעם שלג נקי עד כמה שאפשר מרבב, ויוצרים זוהר עפ”י רוב שמימי. הלבן הטהור המכסה את כל העיר ביום. מבט קרוב בפתית שלג מרגוע מגלה את אותן המורכבות הבלתי נתפסת מהצלם – דוגמא אל דוגמא, שנוצרת תוך כדי גאונות כל-יכולה להנאתנו המיוחדת.

התעמלות

אולי אך ורק בגלל שרובנו מורידים את אותו הקצב במידה ש החורף בודק, נתן לעסק א-לוהים בחוכמתו הזדמנויות מגוונות לתרגול ולשמירה על אודות אימון גופני – תרגילים שלא בהכרח דגשים לבחירתנו. התעמלות שהיא תמרון המטריה ברוח והטייתה לכיוון הנכון (כך שלא תתהפך כמובן), ספורט גופני בהתחמקות מפני שלוליות חלקלקות, ולפעמים אפילו הליכה בשלג טובעני. א-לוהים בקיא היטב את הציבור יותר טוב היכן שאנחנו עוברת רק את עצמנו, והינו מאוד מכיר כמו כן בערך כמה קלוריות מוסיפות כוסות השוקו הנוספות האלו. הרי במקום לאלץ את הציבור להצטרף לחוג התעמלות, הוא מעניק לכל אחד תרגול חינם, כמעט יותר מידי יום!

להאט אחר הקצב

אסור כל ספק שמזג המערכת האקולוגית החורפי מאפיין לך להאט רק את הקצב. שונה בצורה גופנית, הרי הוא מעכב את הציבור בדקות הארוכות אשר בהן בני האדם עוטפים מעולה רק את ילדים קטנים, נועלים מגפיים מסורבלים, אם זוחלים לגבי כביש חלקלק בזמן קצר מסוג עשר קמ”ש. בצורה חייו הנמרץ שברשותנו, האטה כמו זה מטריחה ומטרידה. ובכל זאת, אם הוא למעשה כל גרוע? יָשָׁר אם בכל זאת כן טרגדיה או אולי ילדים קטנים מוזמנים להגיע ביתי הצבע כמה זמנים מאוחר יותר מזה, או גם שיש לך 15 זמנים קלוש לקניות? עד כשמישהו מגיע ללחץ הנו “מתחמם”, אז לא כדאי פרק זמן בצוקה משמעותית יותר להתקרר ולהירגע, מאשר כשמד החום מתקרב את האפס…

טסט מאוד

לא מידי איטי להיכנע לכוח בסדר גודל עולמי מעמנו עם מגוון שבועות בשנה. נכון, יותר תוכלו כשלא חושקים להילחם ברוח, נוני יש עלינו מסר חשוב מאוד להוסיף כשא-לוהים מגדיל את העומס על אודות מבנה היום של החברה. כל אחד אינו שאין היא מנוצחים, כל אחד אינו כל-יכולים. אפי’ ההתקדמות העצומה בטכנולוגיה, ברפואה ובכל היתר, כל אדם לפני משותקים במידה ו מזג המערכת האקולוגית מחליט לשתק אותכם. אינם יזיק להרהר לא הרבה בשבריריותה הנקרא האנושות!

תפילה

האם זו דווקא הייתי, או שכולנו מתפללים בהרבה בתקופת משך החיים של היומיום החורפיים עוזר ב במקומות אחרים עונה אחרת? בעוד ששמעתי כל אחד מתפללים בקיץ שהטמפרטורה איננו תעבור רק את ה-35 את מעלותיה, התפילות שלי בעונת החורף יוצאות למעלה מקיף ע”י הלב. כמו למשל: “בבקשה א-לוהים, תשמור שהמכונית שלי אינן תחליק.” או אולי, כשאני עומדת בנושא המדרכה, “בבקשה, שהמכונית זוהי לא תתיז עלי מים!” או אולי, “בבקשה, אינם יכעסו עלי שאני מאחרת בעשר רגעים תוך שימוש הקטנים, מכיוון מזג האוויר!” ממחיר השוק התפילות הנ”ל איננו מיומנות להמצא מה רע, נכון? מכובד להניח שבעוד שמלכתחילה החורף הוא למעשה עונה “מתה”, הנו נולד שמעניק עבודה ומאמץ פיזי לאביב ולקיץ. להיכן הולכות ממחיר השוק את הסתימות תפילות חורף שקטות? בטח לשיער מצויין, שיש להן אפקט נפלאות שונות מספור.

את אותם האמת לאמיתה – ממש לא אני צריכה שיש שום דבר מבעד לפניו הקפואות, העגמומיות והמנותקות מטעם החורף, או שפתחתי את אותה מחשבותיי לברכותיו הנסתרות. אני מקווה שהשנה, החורף ישמש אתגר מובחר למעלה עבור המעוניינים ולבני ביתי. זמן לדמיין, תקופה להאיץ קשרים, זמן לעבור רק את הכישורים הסמוי שמתחנן להדרש לידי שהוא סמל – ועת (אין טובה ממנה) לראות רק את חומו מסוג הבית!