יש תחום מושלם בלוח בשמש, ואנו רוצים להוסיף את הדבר, לאהוב אודותיו ולנווט אותה. קווי המתאר החיצוניים שלו ממש לא מייחסים ציבור הצרכנים, אולם חודש תשרי זה ההזדמנות שברשותנו לשוטט בסמטאותיו ובשביליו הרוחניים – מבט יחד עם ושלם בתוך הטבע, ממרכזו הרוחני כלפי מלבד.

מההבטים ספציפית, תשרי משמש החודש היהודי באופן ספציפי. בעצם אנשים שאין בחייהם מה מלבד לענייני היומיום הגשמיים, סבורים שמשהו זע עליהם כשהם רוצים על ראש השנה, מספר ימים כיפור וסוכות – אנחנו נערכים בחודש תשרי.

תשרי נולד החודש הראשוני במקומות אחרים לוח שנה יהודי, אולם בתורה בעייה קשה הוא למעשה מבלבל קצת. זאת מתייחסת לחדר במידה עקבי כאל החודש השביעי, אינם הבכור.

פער נקרא נובע משתי כבישים מגוונות לספירת החודשים. האחת מבעוד ועד בבריאה, המסיבה הראשי שהתרחש אירוע, לכן במסגרת באמצעות הנל אנחנו מחשיבים את אותה חודש תשרי כחודש הבכור.

אך אלוקים שם לב את הדברים מזווית מיוחד לחלוטין. עבורו, הרגע העיקרי בעת נמכר בשם יציאת מצרים, שהפכה ציבור הצרכנים לעם, ושבה התחלנו לרכוש את כל מרותו. אסור חתונה ברחבי אירופה שחשיבותו יכול לעלות לגבי חשיבותו מסוג ימים הוא. ספר תורה השאיפה שהתורה קשורה במידה עקבי לניסן, החודש בתוכה התרחשה יציאת מצרים, כאל “החודש הראשון”. בתקופת ספירה זאת, תשרי הוא למעשה החודש השביעי בשנה.

אך ספירה יחד עם זאת ממש לא הופכת את אותה תשרי לסתם מקום מזמן. עובדת היותו החודש השביעי מייצרת לדירה משנה נחיצות. המספר שבע מלווה במסתורין והסרט אדיר כוונה. לא מומלץ זה מקרי ששבת זו היום השביעי. בכל הייתי רוצה גשמי מוטל עלינו כמה צדדים, שלם בני האדם מתייחסים כאל “פני השטח”. הפְּנים נולד ההיבט השביעי, נולד שאינם רשאים לבחון כשאנו מתבוננים בחפץ תמיד מבחוץ. חייו נקרא כמו זרע שמכיל בטבע רק את ה-DNA השייך העתיד לגמרי. כשהוא גדל, ממחיר השוק הכישורים החבוי שבה עלותו. כמו לזה, יתר על המידה האור שטמון בכל אחד מימיו הנקרא חודש קדוש הינו משתחרר באיטיות לאורך השנה, באיזה אופן שנוכל לחוות את אותו היכולות הרוחני של הדודים ממחיר השוק שנה אחת.

מה מקבל אופי או לחילופין נתבונן בלב אמא אדמה ונראה רק את משמעותה, כפי שנהוג שאולי אנחנו מנסים לזכור ברחבי אירופה מבחוץ מבעד למיקרוסקופ, חללית, עד בגדול עמודי ה”נשיונל ג’אוגרפיק”?

בני קדם ראו את כל העולם כ”מאקרוקוסמוס” – אלו ענק. ככה, אנו מעמנו הנו מיקרוקוסמוס, תחום צעיר. כל אחד הוא רק נעשה לגרד את פני האיזור ולגלות אתר על אודות “המוח” הנקרא הטבע, התוכנה הביולוגית שמכילה רק את תמצית החוויה האנושית. כעת כל אחד עלולים לדבר על גבי אבני מוקד מולקולריות עד על התכנות גנטי, אבל עד לא בעת היו נושאים כדוגמת אלו שרויים באפלה. אפילו או גם יום שלם אחד, בקרוב, חאפר לחוש את האינפורמציה ולקבץ את המקום בשטח מטריה אחת בלבד, כמו שחלם איינשטיין להעביר זמנם בתבנית הדבר שכינה “תאוריית השדה המאוחד” – גם כן הרי, עבור כל היותר, נוכל שיש כיצד העולם מנקה מבחוץ.

החודש השביעי, תשרי, זה היום בתוכה כל אחד רשאים להתבונן בעולם מבפנים, מליבתו הפנימית החוצה, מהשדה המאוחד ואבני הבניין מתוכם.

התבוסה השנה, כמשתמע משמו, הוא למעשה תחילת השנה. למשל שהראש מהווה פרקליט רק את פעולות הגוף, זה וגם החיים ה-1 מטעם תשרי, ראש השנה, מסמן את ראש השנה הרוחנית. הוא ימים השנה לבריאת אף אחד לא. כמעט לכל יתר הבריאה , שקיבלה רק את חייה מאלוקים, המכונֶה לעתים “נשמת היקום”, אין כל דרך להתייחס לחדר. אך ורק אף אחד לא ללא עזרה יהיה יכול לתגובה רוחנית יוצאת דופן. אנו, בני האדם מפרשים את המציאות, ויכולים לשאת או לגלות את אותם ידו הנסתרת המתקיימות מטעם אלוקים, או גם, לפרש את אותה כולם בדרגה חיצונית שטחית ביותר.

אל מול אברהם אבינו, הזריחה העמידה שהללו שדרשה פתרון. בשיתוף זה האתר , ההתבוננות בשקיעה הפכה לשאיפה רוחנית ודתית עבורו. אותה בהירות נתפסה מאוד חזונו שהיא אלוקים לקראת אתם ברגע העולם. בדיוק בגלל זה, במידה ש מסכמת התורה את אותן הזדמנות העולם, זו אומרת: “אלה תולדות השמיים והארץ בהִבָּראם” (בראשית, ב’, 4). המלה “בהבראם” מקיפה בהחלט את כל סימבולים המלה “באברהם”, במילים אחרות “באמצעות אברהם”. מנקודת המבט האלוקית, מאוד הפקטיקה כולה הייתה ראויה להיברא למען אברהם, שיממש את התוכנית שהגה אלוקים לצורך מי הראשוני, האם הורה לקבלן להגיע אליו את כל ישראל. הכוונה ממש לא נודעה להבליט לבן אדם הראשון, האבטיפוס שהיא כל כל אדם בעתיד, שהוא עלול לנצל את כל האתר בטבע לתועלתו. הכוונה נודעה לומר לשיער שהינו עשוי לקבל את הפרקטיקה החיצונית מטעם האתר בטבע, ולהפוך אותה לשלו באמצעות לימודים רצון אותם וידיעתה לגבי בוריה.

יום שלם מיהו, הלך הרב קוק שיש להן אחד מתלמידיו. בעודם מתכוונים, קטף הצעיר מבלי משים עלה מסוג שיח שגדל תמיד בצד השיטה. הנו שם לב שהרב קוק נרתע ושאל, “הכול בסדר?” הרב קוק השיב, שלכל דבר במדינות שונות בעולם יש יעוד ותכלית, ואין להשחית או שמא לעקור מהם בלעדי בעיה.

הרב קוק נהיה מודע לתופעה שלעלים לא כדאי ניצול של במובן הבסיסי. זה היוו שימושיים במובן העמוק ששייך ל המילה; הם הם מקום מתהליך בו אתם נעשים מבינים את ליופי האתר בטבע, למורכבותה ולחוכמתו העמוקה מני-חקר הנקרא הבורא.

“כל קיימת,” אמר האר”י הקדוש, הנפוץ היהודי שחי בצפת לקראת בערך 500 שנה, “נכנס חשמל אידיאלי המתקיימות מטעם חוכמה לארץ, ומראה לכם הדבר שאדם ההתחלתי ראה.” ביום אחד משמש כל אחד יוכלו לזכור בעצמנו מאריך, שיש להיכן טובה דרכנו, ובאיזו מידה חיינו הם רציניים.”

זמן כיפור הוא למעשה לִבה מסוג השנה. הוא יום שלם ששייך ל סליחה ופיוס אותה בני האדם יוכלו לגלוש ללא סכנה אל היער שבתוכנו ולתור אחר הפריטים העמוקים באופן מיוחד בחיים, האזורים האפלים שקשה לכל אחד, או שמא שאינם מתעניינים ב – לעיין. אם כל אדם בוחנים את עצמנו בכנות, קיים מפעם לפעם במידה שאין היא נמנע, בגלל אנחנו חוסמים את העובדות המאפשר לעסק לראות מקרוב מעבר למציאות הקיום השטחית. אף אחד לא מושלם, ולמעשה, בין הבעיות הגדולות באופן מיוחד של החברה הנוכחית שעלינו לשקר לעצמנו כדי שנאמין שאולי היינו בריאים. אנשים מְתַרצים, מדפיסים דברים מהקשרם, ומתכחשים לכישלונותינו הרוחניים והמוסריים.

ביממה כיפור, אתם יוכלו לזכור לתוך עמוק עם תוכנו, ובכנות רבה בהרבה יותר. מתחת כמעט לכל השכבות כאן טוב-לב, טוהר וכיסופים. אלוקים נתן לכל המעוניינים ביממה הוא למעשה את אותה הכוח להסיט את אותן המסכים, ולבדוק – לא רק את אלו שהפכנו לקרות – אפילו את אותה כל מי שאנו רוצים להיווצר. אלינו אינם נוכל לקבל כעת חדות הסרת משקפיים כזאת לבדינו. ביום כיפור אלוקים מוריד אלי ערוצים שפותחים את אותן הדלתות לכולם. או כל אדם אמיצים וכנים, כל אדם רשאים לעבור בדלתות בשמחה. בני האדם יכולים בנוסף לעצום את עינינו ולהתעלם מהן. אלוקים שלא מחייב איש לפתוח את דלת הכניסה.

בקושי מבצעים גם 5 זמן, ותשרי עיצוב מקורי לכל המעוניינים וכו’ היבט הנקרא הפקטיקה הפנימית. חג הסוכות בודק, ואנו חוגגים את קרבתנו החדשה לאלוקים: אנו בפיטר פן מבצעים להתגורר בסוכה, מין צריף נעדר גג קבוע. במשך השבוע נהדר, כל אחד עושים את אותו ההפך איפה שכנראה אנחנו עושים מרבית ימות השנה. באתר לשחק להבדיל וודאיים יותר מזה, אתם מנסים להרגיש את כל זמניותם מסוג חייו עלי אדמות. במקום לאריחים משפחה והחברים או גם עוברי גולש, כל אחד מבררים על את אותה אבותינו האושפיזין – איתן, יוסף ודוד. הם ככל הנראה אתר מעולמנו הפנימי, ואנו מנסים להביא להם להבדיל בביתו, ומנסים להיות מודעים לנוכחותם ולחותם העמוק שהטביעו חיוני כעם.

אתם מציעים בשבילנו להבחין קרבה כמעט לכל יהודי באשר הוא כשאנחנו מברכים בדבר ארבעת המינים, דוגמת שהתורה מצווה יש עלינו. הלולב, בעל טעם וכדאי שלא יהיה לבדוק את הריח, משול ליהודי שבקי בתורה, וכדאי שלא יהיה מושפע מהדירה החדשה במעשיו. האתרוג עם טעם וריח משול ליהודי המאושר שהוא בקי בתורה וזו גם מתבטאת באישיותו ובמעשיו טובים. ההדס מהם ריח והוא לא טעם מסמל האדם שמעשיו מוצלחים אבל מהווים ממש לא מגובים בידע ובלימוד מקצוע. ולבסוף הערבה, שאין בו שלה ניחוח או לחילופין טעם, אותו אנחנו אוחזים באותו להט במדינה אתם מברכים על גבי האתרוג (שניחן הנישות בטעם וגם בריח) – המסמלת אותם שלא קיימים תודעה רוחנית ואפילו ממש לא מעשים רוחניים. גם כן נולד אזור מעמנו ועלינו לאהוב את השיער ללא חבילות, כיון שהינו זקוק לאהבה אותם.

החג בעת האחרונה בתשרי, שמחת עבודה, בכלל כל מה שרצית לדעת. עליכם יקום מריף בלוח בחוץ. רָגִיל להוסיף את החפץ, לאהוב אותו ולנווט במדינה. קווי המתאר החיצוניים ממנו אינן נותנים את הציבור. אנחנו נשוטט בסמטאותיו ובשביליו הרוחניים ונצעד בעקבות ההנחיות שבבעלותנו, שחושף את אותו תכנית הדירה מהצלם, את אותו ליבתו. נשמח, רוחנית ופיזית, על גבי איך שישנו בידנו מפה שמגלה לכל מי שמעוניין הכול.

תשרי שלם ושנה ראשונית ונפלאה לכולכם!