למעשה באומות תרבותיות למשל צרפת וארצות הברית, האנטישמיות מעולם לא גוועה

בתוך הנו נבדק ברפרוף אחר האנטישמיות, בו בעלי עלייתה שהיא ה”נאורות” במאה השמונה עשרה – הסוותה אחר עצמה בארון המעטה הנקרא עסק “תרבותית”, אך כדי ליצור אחר הודעה המרושעים בשואה.

משמעות שברוסיה ובתחום המושב שבמזרח אירופה, האנטישמיות מעולם אינם ירדה למחתרת (כפי שראינו בפרקים 56 ו-57 ), יוצא דופן אלינו המערבי. 5 מהמקרים הגרועים מאוד מטעם אנטישמיות, לפני כן עליית הנאצים בגרמניה, התרחשו בהסתת הצרפתים, שארצם הייתה חלק הולדתה המתקיימות מטעם הנאורות.

לדוגמא, נעשה הינו הקונסול הצרפתי רטי-מנטון שהפיץ עלילת דם בניגוד אל בני העם היהודי בין השנים 1840, בסיומה של שנזיר קפוצ’יני נעלם בדמשק. בתגובה להאשמותיו, עצרו הרשויות הסוריות למעלה משישים הקטנים יהודיים, על מנת לאלץ את אותה הוריה ם להודות ב”אשמה”. יהודים לא מעטים נעצרו ועונו. שנה מתו מהעינויים וכמה נעבר לכך הפכו לנכים לצמיתות; כל מי “הודה”.

אלמלא היה אמא אדמה היהודי מגיב, שימשו הסורים מרשיעים את אותם בני העם היהיודי האלה בהאשמות שווא, שיש להן “הודאות” שהוצאו בדרך של מתח אינם מתון בשאר אזורי. לחברות יהודיים שלחו מחאה נמרצת בעזרת מנהיגים בריטיים ואמריקאים (כולל הנשיא מרטין ואן-בורן), שגרמה לסיכום פסוקו של עניין לסורים, לחסוך את אותה ההאשמות.

(יש לציין, שהיהודים הגרמנים הרפורמים, שהרחיקו את עצמם מההזדהות בעזרת יהודים שונים, כגון שראינו במשך 54, איננו לקחו מקום פנוי במחאה).

למרות בהחלט, האנטישמיות הצרפתית המשיכה לנבוע.

בשנת 1886, ספר אנטישמי ארסי ” La France Juive” (“יהדות צרפת”) נעשה לרב המכר בעל הדירה סופר בצרפת. בעקבותיו הוקם בין השנים 1892 עיתון יומי אנטישמי La Libre Parole” (“דבר החופש”). הרב בערל וויין חיבר ב”נצחון ההישרדות” (Triumph of Survival):

“לא היווה מקום שראוי אותה הוא למעשה [La Libre Parole] הינו יותר מכך חדיש מעניק ביחידות הצבא השייך צרפת … עקוץ שֵׁשׁ שהיא השמאל, מושפל מהתבוסה המוחלטת במלחמת פרוסיה-צרפת בשנת 1870 – הצבא הצרפתי הינו מתוסכל, צר עין ופרנואידי. אחד מאויביו המשפיעים ביותר נהיה “ההשפעה היהודית” בנושא היום בצרפת. כל זה הפכו אחר הצבא למועמד ההגיוני לעלייתה ששייך ל מה שקורה אנטישמית. ואין זה יחלוף זמן או גם מטעם תגיע.”

פרשת דרייפוס

האירוע האנטישמי – שהפך למוכר בצרפת אשר נקרא “L’Affaire” (“הפרשה”) – נעשה סיפורו המפורסם ששייך ל אלפרד דרייפוס, קצין בהיצע הצרפתי, שהואשם באשמת שווא הנקרא ריגול ב- 1894.

המרגל הריאלי אינה הינו יהודי – נהיה משמש קולונל אסתרהזי – נוני האף שעובדה אותם התגלתה בזמן קצר, הצבא הצרפתי איננו חזר שבו מהאשמותיו, מטעמים אנטישמיים. תעודות “סודיים” הוצגו, ודרייפוס נשפט בעניין בגידה ונדון בדלתיים סגורות מול מרחב דין צבאי. דרגותיו נתלשו מתוכם ונגזר עליו מאסר עולם באי השדים. בשלישי בינואר 1895, הנו הוצעד בשטח לונדון, כל עוד שההמון קורא בלעג: “מוות ליהודים”.

(אחד מאלה שכיסו אחר הביזיון נהיה עיתונאי יהודי אוסטרי, תיאודור הרצל, שהזדעזע עד לשד עצמותיו מכך ששנאת היהודים נתפסה מושרשת חזק יותר מידי בצרפת “המתורבתת”. זה הזמן אותה הרצל, שהיה משכיל ומתבולל בייחוד, לעקל שהמקום הגורם היחיד ליהודים, זה ארץ ישראל משל עצמם. התעוררות הנל הובילה את אותם הרצל לכנס את אותם הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, שוויץ, בשנת 1897, במדינה קיים לראשונה המונח “ההסתדרות הציונית העולמית”. בציונות נעסוק בפירוט יתר בהמשך).

בינתיים, עורר משפטו הנלעג שהיא דרייפוס ויכוח. ההוגה הצרפתי הדגול, אמיל לא מיוחדת, פרסם כתבה עיתונאית היסטורית תחלופה ל הכותרת J’Accuse (“אני מאשים”), כשבה הוא מאשים את אותו הממשלה בהטיית הדין. אודות כך הואשם זולא (שלא נקרא יהודי) בעלילת שקר ונאלץ להימלט לאנגליה.

לסוף דבר, בסיומה של משפט מגוחך לפרטים נוספים שבה הואשם דרייפוס בשנית, הנו נהנה לסוף דבר למחילה ולטיהור שמו, וקבל מחדש את אותן דרגתו הצבאית. (הוא לא זוכה לחלוטין עד לשנת 1906!).

מלחמת הבריאה הראשונה

ב-28 ביוני 1914, נרצח פרדיננד פרנסיס – הנסיך האוסטרי, יורש העצר מטעם הכתר האוסטרו-הונגרי – בסרייבו, דרך לאומן סרבי. חודש לאחר מכן, יחד דחייתן ששייך ל דרישותיה המשפילות, הכריזה אוסטרו-הונגריה מאבק בעניין סרביה. הצהרת קרב אחר מגיעה במהירות, ותוך משך מהיר, כל הכוחות המשמעותיים באירופה היו תוספים במלחמה. מכיוון אף אחד לא ניצבו בנות הברית – סופר צרפת, בריטניה, רוסיה וארצות הברית; מצד שני עמדו הכוחות המרכזיים – אוסטרו-הונגריה, גרמניה ותורכיה (האימפריה העותומאנית).

מלחמת אמא אדמה המקדימה, שנמשכה עוד שנה, הייתה הרסנית בדרך שלא תאמן – מספר מליון אשת נהרגו בו, ועשרים מליון חדשים נפצעו. אפקט קטלניות הנ”ל באו כאשר מדובר רצינית, מכיוון שבזמן בתוכה טריק מלחמת האתר בטבע המקדימה, התפתחו חומרי נשק קטלניים לקראת הרג המוני. חיילים אינו שימשו מוצאים לנכטון ועוד מקומות לעמוד נקרא מול הוא למען להרוג. מקלעים וארטילריה כבדה השתכרו את אותו עבודת השיפוצים עבורם. המראה הסופית נודעה הרסנית בהחלט.

בנוגע ליהודים – 1.5 מליון כל מה נלחמו במלחמת העולם הראשונית. יהודים נלחמו בהיצע האוסטרי, בשירות הגרמני, בצבא הרוסי ובצבא הצרפתי. במלחמה זה נלחמו יהודים אל מול יהודים (כשכל אחד מתעתד בשורות מדינת החסות שלו), כשמאה וארבעים אלף דבר נהרגו.

למרבה הפלא, מלחמת הבריאה הראשונית – שללא ספק הכינה את אותו הקרקע למערכה שמטרתה, מלחמת הבריאה זמן – החלה באחד באוגוסט 1914, במקביל ליום התשיעי בחודש העברי אב (תשעה באב) היום טוב הגרוע במיוחד בהיסטוריה היהודית. חיי האדם אותה חרב חלל המקדש הבכור, למשל אף בית המקדש השני, וכפי שראינו אחת, התרחשו אותה פעילויות נוראיים נוספים לעם היהודי.

מלחמת האתר בטבע הראשונה עוררה תגובת שרשרת, שהתבררה כקטסטרופלית לעם היהודי. 2 החוליות העיקריות בתגובת השרשרת, היו המהפכה הרוסית ועליית המפלגה הנאצית בגרמניה.

היטלר אלי אינה היה עובר להתגורר לשלטון, אלמלא התבוסה הגרמנית במלחמת אמא אדמה המקדימה. כתוצאה מהסכמי הענישה בוורסאי, שהורידו את אותם גרמניה על אודות ברכיה, ומתקופת השפל העולמי, שבאה לא לפני המלחמה, גרמניה הושלכה לתוהו ובוהו כלכלי. אבל את כל מי האשימו הגרמנים “הנאורים” בתסבוכת הכלכלית? רק את היהודים שהן אינן.

מלחמת אמא אדמה השנייה, שהגיעה 21 שנה אחת לא רק בסיום מלחמת הבריאה העיקרית, הינה כאשר מדובר עצומה המשכו מסוג את הדבר קונפליקט (כפי שנלמד בהמשך).

פרטים טוב הרוסית

בתחילה, הממשל הצארי צמח מרשימה במלחמת הטבע הראשונית. אולם, ככל שהמלחמה התמשכה, קציר הדמים והמפלות הצבאיות שימשו הרבה יותר איפה שרוסיה יכלה לסבול.

שנות השחיתות המקוריות מטעם הממשל הצארי, הובילו לסיכום את אותה רוסיה למהפכה כושלת ראשונה בין השנים 1905. ולאחריה, ב-1917, למהפכת אוקטובר המוצלחת (על אף שהלוחמה עצמה התמשכה עד לשנת 1921). הצאר הודח והממשלה הקומוניסטית עלתה לשלטון, ומהווה תמשיך להעסיק שבו עד לשנת 1990.

פירוש שהיהודים – שהיו אחת בלבד האוכלוסיות המדוכאות סופר ברוסיה, ונמשכו ומאז ומתמיד לתנועות שהתיימרו “לשנות את אותה העולם” – היו משותפים במידה רחבת ידיים במהפכה הרוסית. (כפי שהוזכר קודם, מייסדה ששייך ל האידיאולוגיה הקומוניסטית שימש קרל מארקס, יהודי שהמיר את כל דתו לנצרות ולאחר מכן התכחש לדת בכלל).

סיסמתה הנקרא המפלגה הקומוניסטית – “מכל אחד כפי יכולתו, לכולם כפי שנהוג צרכו” – התאימה מאוד למשנה היהודית הנקרא אסמכתת חברתית וצדק סוציולוגי. בני העם היהיודי שהצטרפו למפלגה הקומוניסטית לא היו דתיים, נוני הסיבה ל”תיקון העולם” לא דעך עליהם. ואכן, בלי סימבול יהודי דתי, מניע נולד (מה שנקרא ביהדות כ”חזון אחרית הימים”), שלט בנשמותיהם.

אינן נימנע מלהעניק אחר הקרדיט עבור מי שזכאי לדירה – מנהיגה הנקרא המהפכה הרוסית, וולאדימיר אילוביץ’ לנין (1870-1924), שניסה לעקור את כל האנטישמיות. נולד הציג עמדה רצינית כנגדה, בגללי ששייך ל הייתה מדיניות מהותית המתקיימות מטעם הממשל הצארי. מעבר למטרה זו, לנין היווה מודע טוב לכך, שסביר לחשוב שללא יהודים שלא תהייה מהפכה רוסית…

לרוע המזל, הקומוניסטים היהודיים צעדו בשל הדעה המרקסיסטית, ש”דת זאת אופיום להמונים”, והם עשו ככל יכולתם למען לשרש מרוסיה את היהדות כדת.

להלן מובאה בעזרת קטע תעמולתי של היבסקציה (המחלקה האישית שהוקמה בממשלה הרוסית לטיפול ביהודים), במקום הכותרת “פשיטת הרגל הנקרא ההנהגה הבורגנית”, שראה אור באוקטובר 1918:

“הקהילה היהודית נשלטה או לחילופין כה שיטה חברים וקרובי משפחה מהמעמד הכספי, ששואפים לשמור בעניין ההמונים בחשכה בגבבם תרבות יוצאת דופן עברית עליהן. בעוד שהמעמדות הגבוהים שולחים את הזאטוטים לבתי עיתון ציבוריים, מהווים נותנים תמיד בתי טקסט יסודיים חשוכים, ובתי כנסת, לילדי המעמד העובד. בו אינו מלמדים כלום, לגשת אל שטויות. במאבק נגד סמכויות הקהילה היהודית, כל פשרה שלא מחוייבת להיעשות בעלי הבורגנות.”

הממשלה הקומוניסטית מסוג רוסיה, כמו לממשלה הצארית מטעם רוסיה, פתחה במדיניות שהיא כפיית השכלה כללית בנושא בני העם היהיודי (לשם ההגינות נציין, שהם השיגו אותם גם לכנסייה הרוסית האורתודוכסית).

ככה, נמנעה בכוונה קודם כל המורשת היהודית מיהודי רוסיה, איך שגרם לאוכלוסייה יהודית רבת ממדים, להיות בורה במיוחד בנושאי יהדות. זה, ידי אגב, חגיגה נדיר בהיסטוריה האנושית – חילון מחושב מטעם קהליה בהיקף רחב יותר מידי, למשך משך כל כך (התופעה נודעה מיוחדת לברית המועצות, ומאוחר מעט יותר פעם נוספת בנושא עצמה כנס לאתר מהאתר כהנה וכהנה, ובייחוד בסין).

סטאלין וטרוצקי

אם לנין מצא את מותו בין השנים 1924, תפש יוסף סטאלין (1879-1953) את אותם השלטון. בין השנים 1935, זה דלת בסדרת “טיהורים” שהרסו רק את רוסיה.

“טיהורים” אלה הפכו את כל סטאלין לרוצח ההמונים נוסף בגודלו במאה העשרים (אחרי מאו טסה טונג), עד נסכם את 5 הפועלים אשר הוא ציווה להרוג, יחד הנ”ל שהוא שלח למות מחשב ממש גדולה המתקיימות מטעם מחנות חיוניות, נגיע לכ-25 מיליון אישים (פי שניים מהיטלר, או לחילופין היות חצי ממאו טסה טונג).

סטאלין נחשב לאנטישמי כזאת הגרוע ביותר (אפילו עם תום השואה), הוא למעשה חשב להגלות 2-3 מליון יהודים לסיביר, ביקום צריכים להיות ימותו מהתנאים הבלתי נסבלים. לסיכום פסוקו של עניין, זה נפטר בנסיבות מסתוריות, לקראת שהצליח לגשת את כל תוכניתו אל הפועל.

למרות זאת, סטאלין באמת הצליח לטהר את אותם הממשל הרוסי הסובייטי מיהודים. היהודי הראשי במהפכה הרוסית, טרוצקי – בשם המציאותי נעשה לב דוידוויץ’ ברונשטיין – נעשה מנהיג חשוב מאוד השייך הצבא האדום. ביחד עם לנין, נולד תכנן את אותן ההשתלטות הבולשביקית על השלטון ב-1917. קָלוּשׁ אם נפטר לנין, טרוצקי וסטאלין התמודדו בדבר השלטון.

סטאלין ניצח. בתחילה הנו הרחיק רק את טרוצקי לתפקיד קומיסר המלחמה, את אותו בדרך זו זה סילק את הדבר מהמפלגה, ולבסוף, בין השנים 1929, גירש את החפץ מרוסיה. טרוצקי החזיק בסיס בגלות במהלך יותר מכך מעשר שנים; לסיכום פסוקו של עניין נולד נרצח במקסיקו-סיטי, ב- 1940, בהתאם הוראתו שהיא סטאלין.

אנטישמיות אמריקאית

או אולי כזה, כיסינו רק את האנטישמיות הרצחנית הגלויה ברוסיה, ואת האנטישמיות ה”נאורה-אינטלקטואלית”, הערמומית השייך צרפת. אבל איך בנוגע אליכם הסובלנות – אמריקה?

בשנת 1913 באטלנטה, ג’ורג’יה, הואשם יהודי בשם ליאו פרנק בהאשמת שווא, לגבי רצח נערה נוצרית בת 13. האנטישמיות בארצות הדרום הייתה מאוד עזה, או גם שעדותו הנקרא אלו לא בהיר – בשל נדיר בחדר הגזעני זה בוודאי – התקבלה בהשוואה האנשים הלבן. לעומת הדיירים והאורחים הלבן היווה יהודי.

באופן אירוני, ה”עד” השחור נהיה הרוצח – עובדה שעליה הודה מרצונו הריק, אבל דבר נשמר טוב בסוד. נמכר בשם בנוסף או לחילופין פשוט, אבל הוא לא דיצה את כל מכשיר אייפון שלו אם עם תום שנים רבות. ליאו פרנק הורשע ונדון למוות, אך המושל המתקיימות מטעם ג’ורג’יה, ג’והן סלאטון, נמכר בשם משוכנע שפרנק חף מפשע, והמתיק אחר דינו.

אבל אז קרה מה נורא. אספסוף ג’ורג’יאני חטף את אותן פרנק מבית מגורים האסורים, ועשה בתוכה לינץ’. הלינץ’ צולם והודפס על גלויות שנמכרו זריז.

רק 73 שנה אחת לאחר מכן! בין השנים 1986 מדינת ג’ורג’יה זיכתה את אותן פרנק בסיומה של מותו.

המקרה המתקיימות מטעם פרנק הוביל מעמיקה ‘הליגה בניגוד אל השמצה הנקרא בני-ברית’, שהפכה לקבוצה היהודית הנחשבת ביותר, במלחמה בהשוואה האנטישמיות באמריקה. עם תום מלחמת אמא אדמה המקדימה ב-1918, וב-1929 במידה ש שווקי המניות קרס, והיחס ליהדות אמריקה התחיל להתחמם, ידיהם היו מלאות חיי אדם.

כמו למשל שהזכרנו לפני בנוגע לפרוטוקולים שהיא זקני ציון (ר’ פרק 57), אחד ממפיצי האנטישמיות הרציניים באמריקה, נהיה הנרי פורד, שהשקיע די הרבה מממונו כדי שהפרוטוקולים יתורגמו לאנגלית ויופצו באמריקה במידה נרחב ככל האפשר.

הפרוטוקולים הפכו לרב המכר כתבה הבאה בארצות הברית, בשנות העשרים והשלושים ששייך ל המאה העשרים (אחרי התנ”ך).

במגרש החניה הנקרא אגודת פורד מוטורס שבדירבורן, מישיגן, נהיה מוצב שלט ועליו הכיתוב:

“היהודים בוגדים באמריקה וגויים שלא יכולים לסמוך על החברות. יהודים כאן טוב , יהודים מראים אתיאיזם, בני העם היהיודי משליכים את אותן הנצרות, יהודים שולטים על אודות התקשורת, יהודים יוצאים אליו סרטים מלוכלכים, יהודים שולטים בכסף.”

הנרי פורד אינה היווה הגורם היחיד, שיש גם נוספים.

כמה מפלגות נוצריות שמרניות שיש אנטישמיות מאוד. לדוגמא, “חולצות הכסף”
(Silver Shirts) מטעם ויליאם פליי. לעיתון האנטישמי הנקרא ג’ראלד ב. וינרוד “The Defender” (הסניגור) היו 110,000 מנויים.

אנטישמים אמריקאים כדוגמת אלו שיש טירונים פשיסטים. בשטח מסווה שהיא פטריוטיות, צריכים להיות דגלו ברעיון, שהיהודים זה המניע הסמוי לבעיות הכלכליות באמריקה – לדוגמה קריסת בנושא המניות ב- 1929 – מפני שהיהודים היו האלו ששלטו בבנקאות ובעסקים. סגנון הינו של אנטישמיות התחרה בזה של אירופה באותה תקופה, אולם, שלא כמו ברחבי העולם הוא אלינו ממש לא הצליח לתפוש אחיזה איכותית שתוביל לתוצאות פטאליות כל כך.

זה, ממחיר השוק שבה שנאת יהודים הכינה את האיזור לצורך הפיוס תוך שימוש היטלר, במידה ש עלה לשלטון בגרמניה. בין שאר הדברים הזו הסיבה לזה, שאמריקה אינן עשתה הרבה יותר למען להציל את אותן בני העם היהודי, והיה אם אלו החלה להימלט מאימי השואה – כמו שמקובל שנראה בעתיד.