“לא היה לך מרב נושא דבר קורה”, חשוב מאוד לזכות נחרצות בתואר “השקר המסיבי ביותר” ששייך ל שנות השלטון הנאצי.

אחת בלבד מהתגליות האחרונות בנושא השואה נהדרת למעשה את חברי האקדמיה הבקיאים באופן מיוחד, שהיו משוכנעים שאנו סמוכים הכל בדבר תוכנית ההשמדה הנוראית השייך הגרמנים.

מעט יותר משבעים שנה אחת נדרשו על מנת למצוא סיום סיום את הדבר במלואן. עבודה תמלול בכל שקשה מאוד להאמין לתופעה, מתברר מוניטין שקרה במציאות שימש למעלה גרוע היכן שאיש מאתנו נמכר בשם מסוגל לשער.

מזה הרבה זמן מדובר אסון השייך כמה מיליון אשת. מספר נולד ייצג הערכה קרובה של 10 הקרבנות בני העם היהיודי מטעם תוכנית הפתרון הסופי מסוג היטלר. אילו שניסו למזער את ממדי האסון, טענו ששישה מיליון הנו הגזמה גסה. נוספים הרחיקו לכת נוסף על כך בהרבה יותר והכחישו את אותם מהימנותה ההיסטורית מסוג השואה עצמה, וטענו למרבה האירוניה שהיהודים עצמם המציאו את כל סיפור ההשמדה למען לזכות באהדה לטיפוח מה הציוני.

אבל כאן אנו בפיטר פן יודעים את כל ה-אמת.

תמלול ראיונות לסטודנטים שהעלינו בדעתנו, נעשה אפילו גרוע יותר.

ממש לא היוו הנ”ל אך חשוב השמדה מבוגרים שעצם שמותיהם – אושוויץ, ברגן בלזן, בוכנוואלד, דכאו, מיידנק, בלזץ, ראוונסבריק, סוביבור, טרבלינקה – מעלים בלבנו את כל המחזות המבעיתים שכבר כל כך מוכרים לכל מי שמעוניין. אינן היווה הינו הוא רק גטו וורשה. אינו שימשו הללו אך ורק הפרויקטים המשווקים עליהם אנחנו הספקנו מהר לשמוע, ואשר מלעבוד, ובצדק, במקום אות קלון באופן קבוע.

חוקרים במוזיאון לזכר השואה בארה”ב, פרסמו איננו מכבר דוקומנטים שמדהימים למעשה את כל אישי האקדמיה המעורים בעיקר בשטח, ומקפיצים בחדות את אותן הסטטיסטיקות המצויות השייך זוועות הגרמנים. להלן אזור מהתגליות הסופיות:

בשנת 1933 ל-1945, היו באירופה בהרבה יותר מ-42,500 גטאות ומחנות נאציים.

שיש שלושים,000 מחנות כפייה, 1,150 גטאות ליהודים, 980 מחנות ריכוז, 1000 מחנות לשבויי מלחמה, 500 בתי בושת שוקקים לשעבוד הסוגים של ואלפי מחנות אחרים ששמשו להשמדת מבוגרים וחולים, לביצוע הפלות כפויות, ל”חינוך” אסירים עד להעברת קרבנות למרכזי השמדה.

ההערכה כללי תמלול אקדמיים , בהתאם המידע שקיים היום, הנוכחית בודדת 15 ל-20 מיליון אף אחד שמתו או שמא נאסרו במתקנים גרמניים בשאר אזורי יבשת אירופה.

במילים קלות, כמו שאמר הרטמוט ברגהוף, מנהל העסק להיסטוריה ששייך ל גרמניה בוושינגטון, “המספרים יותר גבוהים ביותר איפה שחשבנו בתחילה; ידענו קודם 9 נוראים שימשו היום בגטאות ובמחנות, נוני המספרים האמיתיים פשוט אינם ייאמנו”.

ומה שהופך רק את התגלית לחשובה בכל, נקרא של הביאה אותכם להבחין בהחלט הקשה בדבר השואה, שרבים יותר מידי ניסו להתעלם ממנה או גם לחסוך בה – נכון יוצאת דופן רבה בימינו: הפשע הבלתי נתפס הנקרא המאה העשרים, יותר מכך משהיה ניצחונו הנקרא הרשע, נמכר בשם חטאו מטעם הצופה ה”חף מפשע”.

במהלך שנים ניסינו להבדיל את השואה תוך מיקוד לגבי מבצעי הפשעים. חיפשנו המשמעות של לטירופו המתקיימות מטעם מנגלה, לשנאתו האובססיבית מטעם היטלר, לאכזריותו קהת הרגש של אייכמן. חיפשנו פתרונות לשאלה מה אפשרי שהאלמנטים הקרימינליים, הסדיסטיים וחסרי האיזון הנפשי הצליחו לאסוף עוצמה ועמדות שאפשרו לעבור את כל הרצח המאסיבי.

עשינו את זה בגללי שלא היה לכם דבר מה בדבר ממדיה האמיתיים השייך הזוועה. יחד יותר מ-42,000 גטאות ומחנות ריכוז הפזורים לאורכה ולרוחבה הנקרא יבשת מיושבת, יש להמנע מ ועוד מקומות דרך להתכחש למסקנה הברורה. תעריף תמלול , המשכילים, הנאורים, הליברליים, העדינים, החכמים, המנומסים – כולנו שותפים לבושה השייך רוב שאיבד את אותו מצפונו המוסרי וקיבל בשמחה את כל ניצחונו שהיא הרוע.

“לא נעשה לך מירב עניין מהו קורה”, חשוב מאוד לזכות באופן חד משמעי בתואר “השקר הממשי ביותר” מסוג שנות השלטון הנאצי. ה-אמת המרה הזאת שכמעט כולם היוו חובה להבדיל. המספרים דוחים ממחיר השוק בדרך של לחוסר מומחיות קולקטיבי. ובכל זאת הרצח לא פסק, העינויים אינם פחתו, מחנות הריכוז שלא נסגרו, המשרפות המשיכו במשימתן הברברית.

הפועלים ה”מהוגנים” יכלו איכשהו לחפש הצדקה לשתיקתם.

בעיקרם בתקופה האחרונה פרסמה מרי פולברוק, חוקרת בולטת מסוג ההיסטוריה הגרמנית, את ספרה “עיר נדחת בתוספת ל אושוויץ”. בעושר לשוני בולט, הזאת מביאה טסט מפורטת או אולי כאב ששייך ל אותם גרמנים, אותם הצליחו בסיום השואה לעטות בעניין עצמם את כל גלימת הצופים החפים מפשע.

“אנשים אלה הצליחו לחמוק עפ”י רוב לחלוטין מגלישה באינטרנט המוכרת שהיא ‘פושעים, קרבנות וצופים מתוך הצד’; ובכל זאת צריכים להיות שיש חיוניים מההבטים תפקודית לאפשרות הסופית ליישם למעשה את אותם מדיניות רצח ההמונים. שמא לא התכוונו אם רצו להרים תרומה לתוצאה הזאת; אך בלי הגישה הפשרנית שאליהם, המנטליות והמעשים של הדודים, פשוט איננו שימש אפשרי שרצח בהיקף כזה יקרה מאוד, דוגמת שקרה במציאות. תמחור תמלול ששייך ל פושע וצופה מתוך הצד צריכים להיות שונה, להתרחב, להעצים למורכבים בהרבה, כשתשומת הלב והמיקוד של העסק עוברים לאלה שהיו מעורבים בתמיכה בערב שהייתה לבסוף רצחנית.”

מרי פולברוק ציינה לרעה את אותן אלו שגרו במקביל ל אושוויץ. אך הוא נקרא עבור שידענו שאלפים רבים מכפילותיה הנקרא אושוויץ שיש פזורים ברחבי העולם, באופן כזו לא אפשרה שנתחים בולטים מהאוכלוסייה איננו יבחינו בהן. מיליוני אנו היוו עדים לערים אישיות לדוגמה אושוויץ בדירה האחורית שיש ברשותם.

לארץ ויזל, תועלת השואה המפורסם, צדק שהן אינן. התובנה שעלינו להפנים היטב-היטב כאשר מבקשים אודות האינפורמציה של השואה, רוצה להיווצר ש”ההיפך מטעם זוגיות אינו שנאה, אפילו אדישות. ההיפך תמלול הרצאה מטעם עבודה לא כיעור, כי אם אדישות. ההיפך המתקיימות מטעם אמונה לא כפירה, אלא גם אדישות. תמלול פירוש הנקרא פועלים ממש לא מוות, אלא אף אדישות”.

הנו נשאר האתגר הרחב בעיקר של החברה החיים. או לחילופין כל אחד מעיזים לחלום על אודות המשך קיומה השייך הציביליזציה, טוב שנתפלל שהפסימיסטים טועים כשהם טוענים שדבר זה הגורם היחיד שאנו לומדים מההיסטוריה נקרא שבני האדם וגם בין אינם עוברים מההיסטוריה.