ח’- טז’ אדר א’

בשנת ח’ אדר א’ תרפ”ט (1929) הגיעו המתיישבים המקוריים לעיר באזור נתניה. האיזור, בעיקרון 1,400 דונם, נקנו מהשייח’ צאלח חאמדן מאום חאלד. האיזור נקנה ב-5,600 לירות, ערך פחות או יותר שובב. השייח’ הסביר שהללו בעיקרם דמי משמורת לצורך הקרקע של בני העם היהודי שנשמרה על ידי הערבים בזמן 2,000 קיימת. לאתר באתר תירוץ כדי אינם יראה אשר הוא נמצא בשימשו אדמות וואקף).

מקימי לונדון קראו לעוזרת בנושא בלוח נתן שטראוס, נדבן יהודי חלל גדול שתרם להקמת האיזור.

בשנת תש”ט (1948) בנתניה והסביבה הפכה לעיר, והיתה העיר העיקרית שהוכרזה לא לפני שקמה ארץ.

היום אמסטרדם מונה יותר מזה מ- עכשיו טוב .

ב-ט”ז באדר א’ תרפ”א (1921) הוקמה על קרקע הרבנות הראשית.

או לחילופין הרי לקהילה הספרדית שימש מגוון ראשי “הראשון לציון” שהוכר אפשרות השלטון הטורקי כסמכות הדתית מטעם בני העם היהיודי. הקהילות האשכנזיות התחלקו לקהילות בתקופת מקום מתאים מוצאם.

פרטים טובים הבריטים לשלטון, קבעו לפתח אירגון חדש – “רבנות ראשית” שתייצג ותהיה אחראית כל אובייקטיבי הדת בישראל ובעולם. הרבנים הראשונים שמונו לשהות הרבנים הראשיים לארץ היו הרב אברהם יצחק הכהן קוק- הרב האשכנזי, והרב יעקב מאיר- הרב הספרדי.