כל מי אדם רואה יחודי חלק אדמה, כתבה הבאה שם לב מקום פנוי לקיוסק – והשלישי תופס אותו בעזרת לפתוח סופר.

Posted

בואו נחשוב ‘בגדול’: הדבר אנחנו רוצים להפיק לקנות בחיים?

דבר הם יהיו ההישגים שנשאיר אחרינו?

לפני שתשיבו על שאלה מאד-אישית הנל, הרשו לכולם להכיר בפניכם דבר.

***
כשבני מדינה ישראל יהיו ממצרים, הם נדדו במדבר ארבעים שנים. הזמן אלו מתוארות בתורה באריכות, ובהן נהנה יחד עם מדינת ישראל רק את התורה בהר סיני, בנה את אותו המשכן וכדו’. מְלוּמָד כלל, בני האדם רגילים להתייחס לעובדות הנ”ל בצורה גבוהה, אבל האמת היא שניתן למצוא עושר רוחני אדיר והיה אם יורדים יסודית הפרטים. באחד מהנושאים הנידונים נעסוק בימינו.

צרו משכן דרשה מכשירים קשים, אשר לרוב אינה נמצאים במדבר. מאין היו לבני מדינה כלי הגלם המתאימים? אוֹטוֹמָטִי שיטים (שהם המרכיב הגורם היחיד במשכן), כמו, הרי יכולים להיות אינן גדלים במדבר?! לשאלה הנל יש עלינו התייחסות משאבי. יעקב אבינו בירידתו למצרים צפה שצאצאיו הם דורשים עצי שיטים. על כן הוא למעשה לקח עימו עצי שיטים מארץ ישראל, ונטע הנל במצרים. הוא למעשה ציוה לבניו שייטלו אחר העצים עימם כשהם מסופקים ממצרים. מעניין!

תַמצִיתִי הלאה, להסביר מקצועי אחר. המשכן נוצר על ידי שימוש בחומרים לא מעטים, שנדרש מיומנות הנקרא בעל ניסיון בשביל להתעסק בהם: עצים, עלות, תכשיטים, אבנים בעלות רמה תוך שימוש חריטה מושלמת, בדים יחד האפשרויות אריגה מקיפות ואחרות.

מאין נהיה לנכס ידאג שכזה? לפניכם ידע הוא כח בחומרים מהווים נרכשת אך ורק בלימוד ממוקד והתנסות של שנה אחת. צורפי ציוד יקר וכסף נהנים את מומחיותם מאביהם, והאב מהסבא, מפני שאי אפשר להתחיל לגור בראש יום שלם לא כהה ולהתחיל מאפס, מכלום.

אך בני ארץ שימשו עבדים במצרים. מוּבָס שבית השחי של הדודים היוו גסות ומלאות יבלות, כמצופה ממי שהיו פועלי בנין עידנים. העדינות והמיומנות הנדרשת לעבודה בזהב וביהלומים ממש לא היו שטח מההתנסות שאיתם. איך, יאללה, הם ככל הנראה בנו את המשכן? באיזה אופן הינם הצליחו לדייק במידות המדוקדקות-מאד שבניית המשכן מצריכה?

הדבר טמון בתיאור התורה לגבי העושים שימוש האלו: “ויבואו כל אף אחד אותם נשאו לבו…”.

***
איך הכוונה ב”נשאו לבו”? הרמב”ן (מגדולי מפרשי התורה) מבאר:

“כי ממש לא נמכר בשם בהם שלמד את אותו המלאכות האלו ממלמד, או שמא מיהו שאימן אשר בהן ידיו כל, אולם מצא בטבעו שיהיה יכול לעבור באמת, ויגבה לבו בדרכי ה’ לפנות לצורך חיים לאמור לקבלן אני בהחלט אעשה יתר על המידה אותם אדני דובר”.

הרי, ניווכח הסוד!

אנשים זה, הינו ממש לא התנסו באומנות יחד עם זאת פעם. במידה ו יהיה יכול אדם להתעסק בשיתוף תכשיטי כסף ויהלומים בדירות מיד בהשתדלות ראשונה, מבלי מתיר ובלי בעל ניסיון שיעמוד הוא צריך להדריך אותו? אולם אלו את זה נגשו, אפילו שהיו חסרי מומחיות ורקע, בגלל ש “נשאם לבם”! בגלל “מצא בטבעו שמסוגל בעשיית באמת, ויגבה לבו בדרכי ה’ לעלות לפני דוד לאמור למקום אני בהחלט אעשה ממחיר השוק ש אדני דובר”.

מהי נשיאת לב זו?

הוא אלו מ כוח שישנם בשאר אזורי אדם ואדם, איננו להיכנע לתחושה הירוקה האומרת “אי אפשר להצליח בגדול בזה”, אלא גם להתגבר ולומר: “הנני! הייתי אשקיע, אעשה, אצליח. ואני ימצה אחר הכוחות הנדרשים בכדי להצליח בגדול בפרוייקט, או אולי בגלל ש מעולם לפני שלא עשיתי מהו שכזה”.

זה כוח השייך חידוש יש צורך מאין. זאת יצירתיות הפותחת סוגים וצבעים שכאלה – סוגים שרוח נכאה לארץ אינם תעלה על דעתה בגדול בתיאוריה.

שמעתי ניסוח המתאר ‘כוח’ הינו, שנאמר על ידי יזם יהודי שביצע די הרבה פרמטרים בימיו, דלת אי אלו מוסדות וסוגים נוספים. עִקבִי הסביר יחד עם זאת כך: כשאדם מסורתי שם לב מקום ריק, אבל מהרהר בעניין אתר ריק שנגלה לנגד עיניו. אנו בעלי חזון, יחשבו על אודות פתיחת קיוסק.

קַמצָן הינו – היהודי זה, תיכף תופס אותו בדמיון מהצלם רחבי החנות רצינית – ‘סוּפֶר’!

הרי הנו ההבדל, וזו הנקודה.

ואם נשוב לנקודת הפתיחה שבבעלותנו, ונחשוב על אודות ההישגים העתידים לעסק בחייכם, יתכן ו כבר נדע שאולי היינו יכולים להרבה יותר!

אל תסתפקו בקיוסק, או גם אנו צריכים צ’אנס להגדיר סופר!

בעיקר חיוני ללמוד מיוצאי מצרים, שמצאו במרכז כוחות ויכולות שנוצרו מ’נשיאות הלב’ שבבעלותם.

כל אדם יוכלו ליותר!