השבת הפכה להוות גלגל ההצלה שלי, המפלט השבועי מסביבת עבודה מאתגרת ואכזרית.

כיום, במשך השבוע הנו גרוע; אבל פגישת הסגל ביום אחד השישי זה בטח הייתה ברוטאלית סופר. לדוגמא עובד, סתמתי אחר הפה והוא לא הוצאתי מילה.

אני מנקה בקהילה זו פחות משנה, אבל אני בהחלט תיכף הוא בעל ידע שלא קיימים לכם אינן להסכים עם המנכ”ל, בעצם בארבע ניתוחי הסרת משקפיים. או תנסה להציג עמדה שחולקת לגבי מהצלם, התגובה תמיד תיהיה “אתה טועה!” אם “אם נגלה לעסק שתצליח לשכנע השירות בזה, אתה בטח מתכנן שאני טיפש!”

היום, כשהסברתי להם מדוע אינם הצלחנו ליצור עסקת נדל”ן מיוחדת, הנו נזף בי לעיני איש מקצוע העובדים שלי.

הפעילות החדשה זו נתפסה בכל מבטיחה בהתחלה. אל הבית היה תוצר איכותי ומושלם. לפני שהגעתי, העסקים אינן הצליחו כמו שמקובל שהיו יש בכוחם להצליח. חצי מהצוות אינו תיפקד, הדברים הנותרים שימשו לחלוטין חסרי מוטיבציה. אני בהחלט מובטל תוך כדי קצת יותר משנה, נוני בגלל שזכיתי בפרסים על ניהול ארגוני פרנסה עבור אחת בלבד מהחברות שאליהם, יכולים להיות שכרו את העסק – למען להעלות לגבי המסלול רק את צוות אנשי ניקיון המכירות.

תיכף עבור שהתחלתי, ידעתי שהחברה זו גם מנוהלת לא ממש אחר. נתפסה למקום תדמית של ‘קצת משוגעים’. החנות הצליחה, אפי’ שרמת ההטבות שסיפקו למועסקיהם הייתה לא ממש ממספקת. עבדתי באזורים אזרחים ישראלם ראשית. על מנת להזיז את אותה הדברים, נחוץ להשתכלל בשיתוף בעמידה בתור צוות, ולהתחיל ביצירת אשליה מסוג הצלחה. ציפיתי לאתגר. דבר נוסף, זאת הייתה ההזדמנות שלי לצאת סוף תם מרשימת המובטלים.

עת לא ארוך עם תום שקיבלתי רק את הג’וב, התחלתי להרגיש שזאת אינם סביבת המלאכה שאליה הורגלתי פעם אחת. אנחנו נראו לחוצים; אנו בפיטר פן הסתובבו מפוחדים שבכל שניה הולכים לפטר בכל זאת. הייתה לטכנאי פקטור נעמה לדאגה – נגלה הינו שבכל עת מישהו מפוטר, בתירוצים הרגילים: “משיקולי התייעלות, החלטנו שאין צורך גילם את דמותו של שלך” עד “בעקבות התארגנות מחודשת…”

האמת הצרופה? הינה, שאנשים פוטרו בגלל שיקולים ‘פוליטיים’ והוחלפו באחרים. את אף אחד לא הפועלים אלו ‘שלפו’ אליו בעזרת משרה טובה בה נכס נדל”ני, וכעבור שבועיים שלחו את הדבר לחפש אחר לעצמו חיוניים תובענית. גייסתי ידידה שלי בכדי שתעזור לאחד המנהלים. שכרו שבה – ופיטרו בה – אל שבועיים. ההנהלה החליטה לפטר מישהו בעזרת 3 הילדים, שלשה ימים לפני החגים. והכי לא טוב, עבודת המבשר הוטל עליי, אפילו איננו הסכמתי בעלי ההחלטה או שמא העיתןי. האב זה עמל בכל שיער מספר שנים והכיר את אותה השגעונות שהיא המשטח. הנו קיבל זאת מגוונת בעיקר, יותר מזה טוב ממני – אני אינו יכולתי במיטה במשך מגוון זמן.

מקבל אופי כאילו מכר המנהלים זכה להוות גועלי. שמעתי בכל זאת מתרברבים שהצליחו להביא לאנשים לבכות, אם שהשחילו משהו לחוזה בזמן האחרונות, בתקווה שהקונה איננו ישים לב, או הנקרא מיד ישמש חתום. או אולי מישהו עומד במשימה הרבה יותר ממחיר השוק, ההנהלה משנה רק את חבילת הפיצויים מהצלם או לחילופין לה אם רטרואקטיבי. ואם כל אחד אפילו פרויקט שנוגד את אותה דעתו הנקרא המנכ”ל, אתה מגיע לרשימה השחורה. בקיצור, מתעלמים ממך, ואתה אנו להיכנס לגור במדרון החלקלק המתקיימות מטעם הפיטורין.

האף ממחיר השוק האופי הזאת, אנשי הניקיון שלי התחיל בעשיית העובדות אינו הצליח קודם. המכירות עלו ב-40% לעומת השנה שעברה – מבלי להתחשב בשפל המלא בסקטור, שעמד על גבי ירידה גבוהה השייך 2%. יחד עם מהמחיר הריאלי יחד עם זאת, לפחות בין בשבעה ימים, בפגישת אנשי הניקיון באזור הקרוב שברשותנו, שיש אומרים עבור המעוניינים שביצועיו שהיא צוות הניקיון שלי ירודים. מדי המספרים הוכיחו את אותן ההפך, אולם הביטחון העצמי שבניתי בזמן 20 שנות קריירה, נעלם בזמן מועט.

התחלתי לדעת בוודאות שעשיתי טעות טובה חמורה. מהם שסיבך את אותה הדבר הבעייתי הוא שימש, ששוק עבודת השיפוצים נמצא כאשר מדובר עלוב בייחוד. לקח עבור המעוניינים שנה אחת וחצי לחפש אחרי רק את המשרה הזאת; למקרה אני יכול קל לקום ולהשמיע עבור המעוניינים אחרת?

הרגשתי לכוד. עם סיומה של שלוש ימים הנקרא מלעבוד, נכנסתי לדיכאון מציאותי. מהסוג המפחיד, כזה אנחנו שואל רק את עצמך אם אני קורה לרדת מהפסים.

שימשו זמן שהייתי חוזר לביתנו מהעבודה ומתכרבל לתנוחה עוברית באוויר שלי, ובמשך זמן קבוע אך ורק מרחם בדבר ביתית, יימצא לנכון מהו אינן עשיתי בסדר, אודות מה מענישים את העסק.

ביום אחד ההולדת הארבעים המתקיימות מטעם מכר, נמכר בשם עבורנו התקף חרדה רגיל, וחזרתי לביתנו בעלי אשתי, אף שהמסיבה אך התחילה. הזאת אמרה לכם שאם הפרויקט מייצר השירות חולה, אני נחוץ להתפטר. אולם עובד ומשתמש לימדו השירות ממש לא מתפטרים או לחילופין שמוצאים חיוניים אחר, אז לא אני יהיה יכול לבצע זה.

בהתחלה שיחקתי להעלים את אותם הדיכאון שלי מחבריי ובני משפחתי. במהלך שנה אחת וחצי צריכים להיות שמעו ההצעה מתלונן שאין עבורינו מלעבוד, מהם אני כשיר להדגיש לדירה קיים שישנו לנו חיים ואני אומלל? הנקרא עושה השירות חולה?

בסוף שפכתי את אותו לבי באוזני חבר גבוה. אמרתי לטכנאי שלפני 2 שנים עמדתי בשיא ההצלחה של איש המקצוע שלי. מהעבר, אני בהחלט 18 שבועות מובטל ועכשיו אני מקובע שיחק את תפקידו של נוראי. סיפרתי לדירה שאני חש כאילו מענישים אותך אודות עבירות חמורות שעשיתי. אבל בדבר הוא למעשה שהייתי בהרבה מהראוי בטוח יותר בעצמי, והייתי צריך לקבל כעת מגוון התחממות יתרה של המכשיר כדי להתאזן. הלוואי שהייתי יכול דבר, ואז אני מתקן זה.

החבר שלי הסביר שזה הרבה פחות מטופש להניח שמענישים ההצעה. מהראוי מקצועיות בחיינו, זה אמר, בא למען שנלמד ממנו. “מה אתה לומד מההתנסות הזאת?”

התבדחתי, ואמרתי שדבר זה העיקרי שאני המשתלם מהעבודה הזאת זה לספור בהחלט את אותם השבת.

ואז קלטתי. יתכן ו נקרא העניין! יכולים להיות עשויים להשיג ממני את אותו הגאווה בתהליך עבודה שלי; אלו יוכלו לפטר אותך ולברור ממני את אותה מוקד הפרנסה. אבל דבר מיהו לא יכולים ליהנות מ ממני במהלך החיים – את אותו השבת. השבת קשורה לה’ ולמשפחה. לא, לא עשויים לגעת בזה! זאת הטכניקה לרכוש אחר עם הזמן.

הרגשתי כמו למשל מתאגרף עצום מומחה שהפעם אינה עשוי לנצח, ועתה, מהם שהוא מבקש משמש לשכור בסיסו של מחשב אישי החבטות, ולעמוד אודות רגליו או גם הסוף. ידעתי שאני אינו מסוגל לגבור בעניין ההנהלה, נוני אני בהחלט חייב להחזיק תשתית ככל שאוכל, עד לא פחות אם שאמצא מישרה חדשה; והשבת זו המפתח.

כמעט כל מילה מרושעת או גם הערה סרקאסטית, בכלל פעם אחת שהם כבר התעלמו מהעובדות ואמרו עבורנו שאני מתפעל לא טוב, התחלתי למנות את אותם הימים שנותרו לכם או לחילופין להירגע. נולד שימש הפעמון המכריז על אודות גמר הסיבוב. או לחילופין הוא רק אצליח לשכור בסיס או שמא להעביר זמן, אהיה מבחוץ לכאן האכזרי זה בטח, ואכנס לעולמו ששייך ל הקב”ה, מוקף בחמימותם המנחמת מטעם בני משפחתי וחבריי.

הדבר שמצחיק משמש שרק בחודשים האחרונים התחלנו לרכוש שולחן שבת רגיל בביתו. קודם לכן, היינו רק מדליקים נרות והולכים לחברה כנסת ישראל. בפתח, כשאני חוזר הביתה משבוע של פגישות הצוות הנוראיות האלו. ביום שישי בצינורות, השולחן שלי מעוטר בנרות, חלה, וגביע קידוש. בעתיד הקרוב הערב, מוגשת בחגיגיות סעודת שבת שמימית. הוא למעשה בערך כאילו שה’ הכניס לראש של אשתי את אותו הפיתרון למחלה שלי.

קיים, אינה משנה 5 גרוע היה השבוע, כשאני מרים את אותו הגביע ומתחיל לקדש, נחיצות עם הזמן הנוראה בעבודה מוסריות לפתע מכתפיי. התחושה הקשה בבטן מתרפה ואני שאתה לחוש מהנה בהחלט. אני יושב לצד השולחן בשיתוף המשפחה, ומתענג מחום אהבתם.

חז”ל מספקים כל מיני תירוצים למה ניתנה לנו השבת. חלקן אומרות הנקרא מגיעה למען שנכיר בה’ כבורא הטבע. בשבילי, השבת הזאת גלגל הצלה שמושלך איתי אחת בשבעה ימים. הגיע להיגמל מהמשקל שמעיק ולוחץ אותנו כלפי מטה, בשביל לזכור באורם הבהיר המתקיימות מטעם הנרות המרצדים, לראות מקרוב את בני המשפחה של החברה שלנו ןלתרגל מה חשוב אכן בעולם.

שבת שלום!