אורחים רבים ושונים התקהלו סביב השולחנות הערוכים בטוב טעם, בדירתו הקטנה מסוג ר’ חיוניים שמואלביץ’, בישיבת מיר בירושלים.

ר’ href=”http://www.cgqzh.com/home.php?mod=space&uid=151035″>מְפוֹאָר , ראש ישיבת מיר, קם משנתו לדבר וקרא בחום: “ר’ אברהם המשמעותי, יהי צורך שתגדל לתורה וליראת שמים, למשל שלבך חפץ! יהי רצון שתהפוך לבן טבעי הנקרא אברהם אבינו, הקיים על השם שלו החברה שלך משמש.”

זאת אינו הינה מסיבת חגיגות. החוגג היה סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ’י, פרופסור יפני בן שישים, עם תום שנימול כחלק מגיורו וקיבל אחר שמו “אברהם”.

“לעולם אינם נשכח אחר מה שעשית למעננו כשהיינו ביפן”, המשיך ר’ חיוניות, “לא נשכח בנוסף מהו סיכנת את אותם חייך על מנת להציל אתכם. אופציה מסירות-הנפש שלנו זו שליוותה אותי והובילה את העסק לחסות בצל השכינה, ולהפוך לחלק טבעי מהאומה וש לרכבת התחתית שירותי רשת כל הרבה מאוד.”

מדת השינטו ליהדות

סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ’י נקרא ב- 1900 לכל המשפחה יפנית אריסטוקרטית. אביו נעשה כהן שינטו נודע, בן לשושלת כהני דת ארוכה.

אזור הולדתו ששייך ל סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ’י הינו מרכז דת השינטו. אביו קיווה שסֶטזוּסוֹ ימשיך אם וכאשר פשוט את המסורת המשפחתית, וילמד את אותם כהונת הדת.

בתחום את זה, פתח סֶטזוּסוֹ במסע אפי המתקיימות מטעם מציאה מהירה של את אותן האמת לאמיתה. בהיותינו בני 13 הנו ביקר באתר הבית לספרים ישן, בתוכה מצא את אותו התנ”ך העברי בתרגום ליפנית. הינו בלע בשקיקה את אותם הספר הקדוש זה וגילה רק את המונותאיזם. הנו לעקל שזאת האמת לאמיתה, והתחיל לסטות אט אט מדת השינטו הפוליתיאיסטית. לסוף דבר, הינו הפסיק ממש לעלות למקדש השינטו, וחיפש את אותם מישהו שילמד את הדבר יותר מכך על היהדות.

בסיומה של נישואיו מטעם סֶטזוּסוֹ, הוליך את הדירה חיפושו רק את האמת לאמיתה? לארצות הברית, בכל שיער הינו התחיל להוסיף תנ”ך ועברית באוניברסיטה אמריקנית. בסיומה של שחזר ליפן בשיתוף דוקטורט בעברית ולימודי יהדות, הוא למעשה המשיך ולהגדיל רק את הידע הנדרש שלו בנושאים כדוגמת אלו.

בין השנים 1937 נקרא פרסם את אותם הספר הראשוני מהם בנושא השפה והדקדוק העבריים. באותו זמן זה ייסד גם פקולטה ללימודי תנ”ך ועברית באוניברסיטת טוקיו. הפקולטה משכה מסיימי הקורס לא-יהודים לא מעטים, ובתוך הרבה זמן לא ארוך נודע סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ’י לתהילה ביפן, בתור מלומד והוגה דעות. הוא זכה לכבוד בעל מימדים נוסף על כך במעגל הממשלתי, בתוכו רכש לעצמו מכרים רבים ושונים. לא לפני משך משמש ינצל קשרים האלו בשביל לאפשר לפליטים היהודיים שבאו לישראל ליפן מתקופת השואה. פרופסור קוֹטסוּגִ’י פירסם מחקרים עדכניים חדשניים בדבר יהדות, תנ”ך ועברית.

באותה זמן יקר פרסמו 9 חוקרים יפניים מחקרים עדכניים שמצאו איחוד פעם אחת האומה היפנית על גבי עשרת השבטים האבודים שגלו בתקופת סנחריב. הבקשות השגויות הנ”ל עוררו גל מטעם בעיה ביהדות אחד מ האינטליגנציה היפנית, ועבודותיו השייך פרופסור קוֹטסוּגִ’י נקראו בהרחבה.

פרופסור קוֹטסוּגִ’י אינו פגש ביהודים שומרי עבודה ומצוות בתבנית לימודיו בארה”ב. זה נתקל ביהודים אלו לראשונה בחרבין, עיר הבירה מטעם מנצ’וריה, בטבע התקיימה מאז 1890 קהילה רבה שהיא יהודים ממוצא רוסי. כשנכבשה מנצ’וריה בעזרת יפן, הזמין הקיסר היפני רק את פרופסור קוֹטסוּגִ’י לקרני השמש החמות בתור היועץ שלו לענייני יהודים. פרופסור קוֹטסוּגִ’י זכה אחר אותי ועבר לחרבין, בלוח זה נשאר בזמן מספר קיימת. בשהותו שבו יצר הפרופסור מקצועי יחסים השמש החמה בשיתוף הקהילה היהודית והרב הראשי, הרב איתן אהרן קיסילב.

ידידותו מסוג פרופסור קוֹטסוּגִ’י עִם הָעָם היהודי הגיעה לשיאה בין השנים 1941, כשפליטי שואה יהודיים החלה לזרום ליפן, בחיפושם את אותן חוף חלל המטבח.

כשהגיעה ישיבת מיר המפורסמת לעיר היפנית קוֹבה, זה הזמן פרופסור קוֹטסוּגִ’י אל עורך הדין, למען להפריד אחר עולם התורה. בקובה משמש התקרב במיוחד לתוך רבני מיר המקובלים ואל תלמידיה, שעדינותם ואצילות רוחם הרשימו את השיער עמוקות.


ידיד נחלץ לעזרה

האשרות שרכשו הפליטים בני העם היהודי בכדי להיכנס לגור ליפן שיש דווקא ויזות מעבר, שתוקפן אמור היווה לפוג לתוך שבועיים מזמן הגעתם אל עורך הדין. החרטום שהרשויות היפניות האריכו את כל הויזות מיקרים, עם סיומה של זמן איך הן כדלקמן החלה ללחוץ בעניין הישיבה לעזוב את אותה יפן ולהמשיך לתוך “היעד” בידה – עבודה שכמובן אינן נקרא ישנו, מכיוון שלא היווה לקבלן מירב אזור את אותן לגשת אל או אולי לחזור אליהם.

פארטיות הומניטאריות במיוחד התערב פרופסור קוֹטסוּגִ’י בבעיית הפליטים, ועשה השקעות עילאיים להארכת הויזות שלהם. למען לנצח בכך, נקרא ניצל את אותו ידידותו בעזרת שר במקום לא מוצל. וכשחברים בכירים במשטרת קובה התנגדו להארכת האשרות, השתיק הנל פרופסור קוֹטסוּגִ’י עם סכומים משמעותיים, חסר דאגות מגיסו האמיד והחזיר בלבד.

הודות להתערבותו המתקיימות מטעם פרופסור קוֹטסוּגִ’י, הסכימו הרשויות היפניות להאריך את אשרות השהייה ששייך ל הפליטים פעמים, ואפשרו לו להוות בתוכו בזמן מספר ימים תמימים, בתחום השבועיים במקום ראשון. מאוחר הרבה יותר החליטו היפנים לגרש את כל היהודים מיפן; אינם בהכרח גרשו את זה לגמרי, ובמקום זה הגלו בכל זאת לשנחאי שבסין, שנמצאה באתר שליטה יפנית.

קרב באנטישמים

ככל שהמשיכו לזרום יותר מכך יהודים ליפן, ישנה התפתחות באיכות האנטישמיות. התעוררות האנטישמיות מגיעה מכיוון שגרמניה, בת בריתה הנקרא יפן, ניסתה לשכנע את יפן לסלק את אותם היהודים. תעמולה אנטישמית ארסית הציפה את אותן התקשורת היפנית, וקריקטורות מקוממות מטעם יהודים שיש מרוחות כל העיתונות היפנית. בין השנים 1941, ערב מלחמת יפן בהשוואה ל ארה”ב, התקרבו יפן וגרמניה את זה לתוך יחד עם זאת יותר, והאנטישמיות התגברה. מנהיגים יפניים בכירים החלו להאשים בפומבי את אותם בני העם היהיודי בהתרחשות שתי מלחמות האתר בטבע, כשהם טוענים שהיהודים זורעים חורבן בשאר אזורי שאליו אלו מוזמנים.

פרופסור קוֹטסוּגִ’י התנגד להאשמות הללו, ובאומץ יצא במאבק עז בהשוואה ל ההסתה האנטישמית. בגלל נחישות להבין ליפנים את בני העם היהיודי באור טוב, משמש הוציא ספר עם תכונות של “דמותו האמיתית הנקרא העם היהודי”, בו זה ניפץ את אותה המיתוסים והשקרים הגרמניים בנושא בני העם היהודי, ותיאר את העם היהודי בעודנו אומה מוסרית וישרה מאוד.

פרופסור קוֹטסוּגִ’י ערך טיולי שטח כמעט בכל יפן, ומסר הרצאות שהיללו את כל העם היהודי והפריכו את אותה שקרי אויביהם. סמוך ל באופן מעשי פנה אל היפנים בבקשה לתת סיוע ליהודים, כשהוא מצהיר: “ההשגחה העליונה הביאה את אותו אלפי הפליטים חסרי המזל הנ”ל לחופינו, בשביל שנסייע לקבלן ונעניק לטכנאי חוף חלל המטבח, בתוכה עלולים למצוא שלווה ושלווה. זאת משימת חיינו. בואו שלא נכזיב”.

פרופסור קוֹטסוּגִ’י הינו בבחינת מכובד דורש ונאה מקיים, והרבה מהיחס ההומאני שהיפנים העניקו לפליטים היהודים יהיה מסוגל להיזקף לזכותו. כשמשלחת מנהיגים יהודיים, ובראשם הרבי מאמשינוב ורבי דוד צ’צ’קס, פגשה בנציגי הממשלה היפנית בטוקיו, אלו הסתייעו במצב רבה בפרופסור קוֹטסוּגִ’י שפעל למענם בענף הנדל”ן ומתרגם. כתוצאה מפגישה את זה, שיפרו היפנים את אותם גישתם כלפי הפליטים בני העם היהודי, ועמדו בוהה מול הלחץ הגרמני לגירוש היהודים מיפן, לא פחות מ אם זמני.

ב- 1941, כשממשלת יפן שינתה את אותה גישתה והגלתה את אותה הפליטים בני העם היהודי לשנחאי, משמש המשיך לשמור בדבר קישור חמים ואקטיבי יחד עם בני העם היהיודי. אפי’ שבאותו זמן הייתה יפן ריקה באופן יחסי מיהודים, זה המשיך לתת הרצאות בנושא תרומותיו החשובות שהיא העם היהודי. חיים כדוגמת אלו נודעה הרי מסוכנת ברוב המקרים, כי הממשלה היפנית הונהגה באמצעות חבורה לאומנית פרו-נאצית, שרדפה בחמת זעם את אותו מתנגדיה. אך הוא למעשה ממש לא הרתיע את אותו פרופסור קוֹטסוּגִ’י, שבכל זאת המשיך לדבר בהשוואה ל הנאצים. כשהמו”ל השייך ספרו ביקש מהצלם למחוק את אותו המסמכים הקשורים לנאצים, פרופסור קוֹטסוּגִ’י סירב.

קשיש רצינית

רבים הזהירו רק את פרופסור קוֹטסוּגִ’י אשר הוא מסכן רק את החיים בכך אשר הוא מפרסם יסוד מאוד וממשיך להעניק את כל הרצאותיו. אך הפרופסור האמיץ אינם התייחס לדבריהם. לצורך סוף שנת 1942, התחילה לשכת החקירות היפנית להאמין לדיווחים הגרמניים המוסרים שחתרנים יהודיים הוגים לרכוש תחזוקה אמא אדמה, והאשימה את כל פרופסור קוֹטסוּגִ’י בעזרת לאויבי יפן – היהודים.

פרופסור קוֹטסוּגִ’י נעצר, נחקר וגם עונה, כשחוקריו דורשים מתוכם לראות את חלקו במזימה. כשניסה לטעון שאסור חבורה יהודית חתרנית כזאת, ושהכל פרי דמיונם מטעם האנטישמים, הוא עוּנה וכו’ יותר מזה, או שהגיע לדרגה המתקיימות מטעם סכנת חיים.

ואז התרחש נס. בשיא החקירה, ביקר בביתו הסוהר בו הוחזק הפרופסור קולונל יפני בכיר שהכיר כמו שצריך את אותן קוֹטסוּגִ’י. הקולונל הזדעזע לעיין את כל הפרופסור המלומד, אחד מאנשי האקדמיה המכובדים מסוג יפן, עצור על גבי עלילת שווא חד וגסה, וכלוא בעזרת פושעים. הקולונל דרש מייד לפתוח את כל פרופסור קוֹטסוּגִ’י, ולמחוק את כל ההאשמות נגדו.

המקרה הוא אושש ועוד מקומות למעלה את אותה האמונה החזקה שהייתה לפרופסור קוֹטסוּגִ’י.

אחרי המלחמה

לא לפני שהסתיימה המלחמה, המשיכו הפליטים בני העם היהודי, שעזבו את המזרח הרחוק, לשמור בעניין חיבור בעזרת פרופסור קוֹטסוּגִ’י. כשהגיע הצבא האמריקני ליפן, התיידד פרופסור קוֹטסוּגִ’י עם הרב הצבאי, רבי מנטל, שלימד את הדבר עוד אודות היהדות.

אי אלו קיימת מעתה והלאה הרגע סיים פרופסור קוֹטסוּגִ’י את אותם תרגומו לשיר השירים, פרויקטים שניתן לנכס להבדיל בצוקה משמעותית יותר רק את מכאני היחסים 1 הא-ל לעם היהודי.

פרופסור קוֹטסוּגִ’י המשיך להתכתב בשיתוף ידידיו מתקופת קובה – חכמי ישיבת מיר. כשהרגיש שהינו זמין למסד תוחלת חיי מקצוע מיוחד ומצוות שלמים, הודיע לקרובים האלו שהינו נמצא לנסוע לירושלים למען להתגייר.

בשנת 1959, התקבל פרופסור סֶטזוּסוֹ קוֹטסוּגִ’י בן הששים בברכה בתוך חיק היהדות, תוך כדי ידידיו ממיר, ונקרא הקרוי אברהם בן אברהם קוֹטסוּגִ’י.

פרופסור אברהם ישיר את אותה שנות חייו בעת האחרונה בקהליה יהודית דתית בברוקלין. באותה פרק זמן הוא למעשה נעשה חולה והיה חסר-כל. בעל ידע רב ישיבת מיר הקימו ועדה מיוחדת שנרתמה לעזרתו ואספה לשלם לו בשביל לתמוך אותה.

פרופסור קוֹטסוּגִ’י מת בארצות הברית, בה’ בחשוון תשל”ד / 1974. בהתאם לצוואתו, הנו נקבר בהר המנוחות שבירושלים. בלווייתו נכח ציבור רחב שהיא גדולי הרבנים, רבני קהילות ותלמידי ישיבת מיר.

אברהם בן אברהם קוֹטסוּגִ’י ייזכר בהיסטוריה כאחד מחסידי אומות העולם הסבלים בעיקר, וגם כאחד מגרי הצדק המיוחדים מאוד. נאמנותו המוחלטת לעם היהודי ונכונותו לסכן את אותו חייהם למענם, תשמש מרכז השראה נצחי וקידוש השם שלו טהור.

יהי יש לזכור ברוך לעולם.