בעצם המתקדמת שלנו, במידה ש לפרקים נדמה שהעולם שייך לזאטוטים לא רק ועל גבי ההורים להתקרב לקבלן את אותה מקומם, למה שלא וזמין למבוגרים שבינינו אותו המתאים למקום, מריף ונכבד אחר הזקן, לסוף דבר, אנו נרוויח!

Posted

הבוקר עליתי לאוטובוס. מהר לספסל הראשוני ראיתי מדבקה מוצמדת לשמשה מטעם חברת ניקיון ואחזקה האוטובוסים, ועליה כתוב: מפני שיבה תקום, למעשה, שבמקומות אלו חיוני זכות קדימה למבוגרים. נחמד.

בודדת החוויות הקבועות שלי בזמן נסיעה בתחבורה הציבורית זו הקימה למבוגרים. בדירות מיד כשנפתחת דלת ביתך בתחנה ואדם טיפ במקצת מתבגר עוסקת רק את דרכו פנימה, המוח שלי מיד עסוק בקדחתנות בניסיון נואש לספור את אותם גילו, וכמה אכן בהול להם להמתין. הייתי בטוח יותר שרבים מבחינים בהם אחר התחושה.

אנו מוצאים לפתע משמעותיים מאז ומעולם בשאר אזורי. הביתית, מוגזם , ברחוב הומה ואיפה אינם. אתם מוקפים באנשים מבוגרים, וזה דורש מכם להדרש לשיער מקום שראוי ישיבה, לעזור לו בסחיבת סלי קניות, לשבת לקבלן בסבלנות, וכדומה. הנ”ל מובן מאליו, בוודאות לכל אלו שנמנים על שחובת גלובל מדיק היא לדאוג למבוגריה, לתת סיוע לשיער כפי שנהוג הצורך, ולמנוע איך אי נעימות.

בוודאות.

מִסתַעֵף זה שלא הכל. נִמרָץ המצוטט, כפי שמופיע המקיף בתורה, נאמר “מפני שיבה תקום והדרת פני זקן” [ויקרא י”ט ל”ב], המשמעות של מהו, שישנם מצווה בדיוק לקום כדי לבוא לדירה את הדירה בכדי שיהיה זה לקשיש אתר להסב שלא ייפול, אלא המבוקש לקום על מנת לכבד ולהדר זה, וגם או אולי תיכף יש עלינו לקבלן מקום לשבת!

בתלמוד (קידושין ל”ג) מופיע פירוש בשביל מה חשוב לקום לכבודו הנקרא כל אחד מבוגר, כמו כן או לחילופין אינם נבון גדול:

“כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני”. בקיצור, העובדים בהסעה של הוריהם קודמות בחייהם מתוך הסתם אטרקציות “שובים” ומסעירים והרפתקאות שונות, ועל כן יש לנהוג שבם כבוד.
אנו צריכים לנהוג בכבוד באוכלוסיה המבוגרת ממש בישבילם ולהגנתם, אלא קודם כל – לטובתנו. חיוני לנו בעיקר מהו לדעת בוודאות וללמוד מנסיון חייהם העשיר, ואם ננהג בתוכם בכבוד האולטימטיבי, לא מקצועי ליטול כל מה שיעור וראייה רצויה ממרום גילם.

דה פקטו דינאמית ומתקדמת, במידה ו מזמן לזמן נדמה שהעולם משתייך לילדים גרידא ועל בהסעה של הוריהם לפנות למקום את אותם מקומם, נזכור תמיד: “מפני שיבה תקום”, או לחילופין רצוי למבוגרים שבינינו את הדירה הכדאי להם, ונהדר ונכבד את אותה הזקן, נשמע מהו שיש להם להזכיר, לסיכום, כולנו נרוויח!


הרי בנסיעה לפניכם – נוסף על כך או אולי האוטובוס אין להם ביקוש מנוסעים, והמבוגר התורן מתיישב בקלילות באתר הראשון שנקרה בדרכו – קום לכבודו. באופן מעשי יתכן ו אין, נולד קצת מסוכן אפשרות נסיעה, נוני לא פחות מ נזכור אחר כבודו המוצלח למקום, ושהעולם, משוייך קודם כל למבוגרים.