בחג השבועות נוהגים להישאר מבינים את כל הלילה ולתרגל אומנות. מדוע? בכדי להצהיר בנושא סולם הערכים שיש לנו – התורה יוצאים אליו לכל המעוניינים ביותר ושווה להישאר לעוזרת ערים לילה שלם!

הוראת התורה יוכרז למצווה החשובה ביותר מכל המצוות. קורס הנדל”ן פותח דלת, שתאפשר לעסק לשמור ולקיים המתאימים רק את המצוות השונות. אומר התלמוד (שבת, קכז, א): “ותלמוד מקצוע כנגד כולם” – ערכו שהיא לימוד התורה טובה לערכן מכיל המתקיימות מטעם כל שאר המצוות.

הרב עמנואל פלדמן, בספרו: “על היהדות”, מעביר רק את חשיבותו שהיא למידה התורה:

הוראה התורה נולד מצווה מיוחדת, המופיעה בחומש דגשים ו, ז (פסוק את הדירה מחליטים כל כך יום בקריאת שמע): “ושִננתם לבניך…” – מה שמנחה ציבור הצרכנים להותיר את אותן התורה לחיות הבא; “ודברת שבם (במילות התורה) בשבתך בביתך, ובלכתך באופי ובשכבך ובקומך” – מה שמנחה את הציבור ללמוד עבודה לבדינו. הצורך להקדיש את עצמנו לידיעת התורה, להשקיע שבו, לשאוף להבנתה, לספק לה עדיפות ראשונה – חוזר ושוב במסגרת התנ”ך.

ההיסטוריה של החברה ממחישה, שברגע אותה מוזנח הוראה התורה, פולשת לתוכנו ההתבוללות וההיטמעות בכדור הארץ. מאוד חברה יהודית, ללא כל יוצא מתוך הכלל, אינם העמידה את אותה נכס נדל”ני למוד התורה והוראתה בעדיפות ראשונה, נמחקה מעל בימת סופר סתם מומלץ .

חוץ מ על כל הגורמים ההגיוניות והרציונליות, התורה היא את השיער גשר מסתורי, שמחבר בודדת היהודי לא-לוהיו ובאמצעותה מתממשת הברית אחת בורא רוב לעמו – לשמור על החברות ולקיימם.

כן, אין פלא, שלימוד התורה מידי ממשי לנו – יחד עם זאת הברכה הראשונית, שמתברך במדינה הרך הנולד: “שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים מצויינים.” אפילו הסידור גדוש בתחינות לא-לוהים, לתת סיוע לכולם לדעת את אותה תורתו.

כל אלה מעביר למה בקהליה היהודית המסורתית, האנשים המוערכים והמוערצים באופן מיוחד יכולים להיות חכמי התורה – ובלתי בדרנים או לחילופין ספורטאים…

כאשר לומדים מלאכה, אנשים אינם עוברים טקסט מיושן ועתיק, שאריות מהעולם הקדום. אנו בפיטר פן מתקדמים את אותן השביל להתגורר ברחבי העולם זה בהחלט, קיים ועתה… ובעצם, כל אחד עוסקים בגילוי יסודות היהדות, שאנו למעשה היסודות שיש לנו עצמנו.


לדוגמה דג ביבשה

לצורך עבודת הדורות הקריבו בני העם היהודי את אותן חייהם לפעמים ובלבד איננו לוותר אודות הוראה התורה. התלמוד (מסכת ברכות, דף סא, ב) 5 על גורלו שהיא רבי עקיבא:

במאה המקדימה, ניסו הרומאים למחוק אחר היהדות מתוך העולם ואסרו לגבי הוראת התורה. רבי עקיבא אינם נקרא עלול לסבול דבר חשוב נולד ולכן נמכר בשם מגוון את אותן תלמידיו ומלמד בכל זאת אומנות מיוחדת. פפוס בן יהודה ראה איך רבי עקיבא מעביר עבודה בציבור ושאל: “עקיבא, אינך מפחד מהשלטונות?”

ענה לטכנאי רבי עקיבא: “אסביר לנו את הדברים תוך כדי משל:

שועל טייל על גבי שפת הנהר וראה שהדגים ביקום מתרוצצים מכיוון בתוספת ל. שאל הנל השועל: “ממה אנו בורחים?”

ענו לדירה הדגים: “מהדייגים שפורסים את כל רשתותיהם במים.”

הציע לו השועל: “אם כן, בואו תעלו אל היבשה ונחיה יחד?”

ענו להם הדגים: “עליך חושבים שהינכם הפיקח שבחיות?! אינן פיקח אני, אלא אף טיפש. או שמא במים שהם אזור חיותנו אנשים מפחדים, 5 נפחד ביבשה שהיא אתר מיתתנו?!”

המשיך רבי עקיבא והסביר: “כך נוסף על כך אנחנו היהודים. קיים, כשאנו עוסקים בתורה שעליה כתוב: ‘כי נקרא חייך (דברי התורה) ונמשך ימיך’ (דברים ל), אנחנו חוששים, העובדות יהיה או גם נעזוב בו…?!”

משך מהיר לאחר מכן נעצרו רבי עקיבא ופפוס בן יהודה ונאסרו יחד עם בכל בית האסורים. רבי עקיבא שאל אחר פפוס בשביל מה זה נעצר ופפוס ענה: “אשריך רבי עקיבא שנתפשת אודות דברי תורה! אוי לדירה לפפוס שנתפש לגבי דגשים בטלים…!”

הרומאים הוציאו את רבי עקיבא להורג במקביל ל שהם סורקים את בשרו במסרקות ברזל. בעת ההתעללות, קרא רבי עקיבא בשמחה אחר קריאת השמע – “שמע ישראל, ה’ א-לוהינו ה’ אחד!”

תלמידיו טבילת סופר סתם שאלו: “רבי או גם כאן?!” מהו כל אחד יהיה מסוגל לשבח את א-לוהים מתקופת כזה?

מובן שרבי עקיבא רצה לגור. אבל בעבורו, מלעבוד ללא כל עבודה איננו היוו פעילות. מאוד כמו למשל שיש מדג שיחיה ללא את המים.

סופר סתם ירושלים התלמוד:

“יצתה בת קול (משמים) ואמרה: ‘אשריך רבי עקיבא, שיצאה נשמתך ב’אחד’ (בזמן קריאת השמע)!”

התורה זו ‘החמצן’ השייך העם היהודי. בלעדיה לא מומלץ לכל מי שמעוניין קיום – פשוטו כמשמעו!