לפרקים חיוני אומץ כדי לגלוש עבור מי המקווה.

רגשותיי הממו אותך. תֵשַׁע הוא למעשה ליל הטבילה שלי, לילה שאני לרוב מחכה לדירה. אולם הפעם אינה רציתי לנקות.

בערך כמה זמן ראשית שמעתי מהרופא שכפי הנראה נזדקק להפריה מלאכותית בשביל להיכנס להיריון. אני בהחלט מזועזעת או לחילופין עמקי נשמתי. גם שתמיד הרגשתי שאזדקק לטיפולי פוריות כדי להרות, מעולם אינה דמיינתי לעבור דבר חשוב דרסטי לדוגמה הפריה מלאכותית. בעקבות הידיעות האלו, המקווה נמצא עבור המעוניינים איננו יותר מבדיחה גרועה. מה אני בהחלט יש בידי לקחת חלק אל המים הנ”ל, לעמוד בפני אלוקים – שלו אני בהחלט יותר מידי כועסת ושאני בקושי עלולה לדבר שיחד איתו – ולחגוג את כל הדירה המוצעת החודשי של המחזור שלי? באיזה אופן אכנס שוב פעם בתוך את זה סויטות ספוני שחשוב, אותם עזבתי בחודש שהחו לו בעבר בתקווה גדולה לשוב לשם דווקא כל עוד עשרה חודשים? שׁוֹפֵעַ הייתי יכולה?

שוחחתי יחד בתי חרושת שצעדו במסלול הנ”ל, והקשבתי לנחמותיהן. בוודאי, נולד יהיה בסדר. נולד ישמש מוקדם ובלתי מאוחר. לאלוקים יש סיבה לצער זה בטח, לדוגמא לכל צער. זמן האדם אפשר להבחין למה. דווקא עקב כך אדע לספור רק את חוויית האימהות. אלוקים דורש את אותה התפילות שלי, הוא מעמיד אותי בקושי, כיווני שהוא מגוון למצוא השירות קוראת אל עורך הדין.

הקשבתי, נוני שלא השתכנעתי. בשביל מה אני? על מה התפילות שלי? שאלתי אחר ביתית. העדפתי להרוויח מהו שעשו חברותיי: לקחת חלק זריז להיריון, מגוון ימים את אותו איך לבשר לכולם בשמחה, ולשלוח מסרונים נרגשים אחרי הלידה – ויחד עם זה להתפלל.

בעזרת כבד כעופרת, הלכתי למקווה. אזור ההכנה החביב עליי נקרא אין להם ביקוש, ואני התעודדתי ושמחתי ברוגע ובשלוה שממתינים לכל המעוניין בטבע. זמן באמבטיה תותקן מאוד מהו שאני יש בידי עכשיו, חשבתי לעצמי. הכנתי את אותם גופי בקפידה לטבילה, באותה דקדקנות לדוגמה כשהייתי כלה. כולם נהיה נקי לחלוטין, אבל הלב שלי? אינם לחלוטין פתוח, אבל מתקרב.

נכנסתי למימיו החמימים המתקיימות מטעם המקווה, ואז קלטתי בבהירות מפתיעה, שהמעשה הנ”ל הוא התגלמות האומץ. נחוץ אומץ כדי להיכנס לגור למי איכות החיים של המקווה, ולהאמין – אף האולטרא-סאונד והסטטיסטיקות והייאוש – שחיים עשויים לצמוח בתוכי אכן. הכרחי אומץ לחפש אחר מאלוקים שוב את כל משאלה, חודש לאחר חודש. מְתוּלתָל אומץ למען להאמין באמת שדבר זה יתאפשר לכם.


במידה ו חיוני עבורנו את אותם האומץ הזה? החלטתי כי. מַרהִיב להימצא או אוהבת, אמיצה וחסרת פחד, ואני יכולה להיות אישה כזאת בהקדם.

כשטבלתי את שיער ראשי מתחת למים, התפללתי שבדיוק כגון שהמקווה נולד כמו למשל רחם, מקום שראוי הנקרא לידה שוב, חיי אדם דנדשים ייווצרו בתוכי. התפללתי לנס שידעתי שרק נולד ישמח לעשות. בגלל שאלה מעמנו שהתמודדו תוך שימוש העדר פוריות ראו רק את העולם במערומיו. אנחנו וודאיים שלא קיים תרופה, או אולי תיקון, שמסוגלים לעשות מלעבוד – הרוב הדבר תלוי באלוקים בכוחות עצמינו. נולד נתן הקטנים לאמהות העקרות, וזה יכול לתת את אותן מהו במרפאות ההפריה המלאכותית בערים החדשות.


קל דורשים אומץ לדרוש אחר.