מעתה בתוכה אני תינוקת בת חודשים ספורים בלבד, התמודדתי עם אתגרים רבים ושונים. עברתי משני בילויים מוחיים (שבץ מוחי). האירועים השפיעו על הצד הימני ששייך ל הכרתי.

נדבך ימין השייך המוח ממוקצע ביכולת של החברה להמצא מרוכזים ומעורים בנעשה, ביכולת לגלות דגשים שאנחנו עוברת, שומעים או שמא נוגעים שבם, ובמודעות לפה שיש לנו. בידי חוק העובדים, נדבך שמאל מטעם המוח ממוקצע ביכולת לדבר ןלתרגל שפה.

תמלול שיחה שלי, האירועים המוחיים הותירו אותי בעזרת “המיפרזיס” שמאלי, כלומר שרוב צד שמאל המתקיימות מטעם גופי נותר משותק ובהמשך החיים, הוריי הבינו שאני בנוסף חרשת ממש באוזני השמאלית. בסיום אחר בילויים מוחיים, הרופאים אמרו להוריי שלעולם אינן מזון לנקות, לדבר או שמא ללמוד בכיתה רגילה. במקום ולשמוע למקום, הוריי לקחו אותי לריפוי במקצוע ולפיזיותרפיה, וחיכו בשמש מפני אינו יכלו לקחת את כל הבכי שלי מהכאבים. אולם התחלתי להתפתח וכעת עליכם לי כישורי מוטוריקה גסה באיזור שמאל.

התחלתי לדבר בגיל שנה במחירי ובני דודי מתבדחים שמאז שלא שתקתי. שום שאמור היווה להימצא לכם מאמץ בשפה, הייתי דו-לשונית. אני מדברת אנגלית ואף עברית שוטפת. צעדתי את אותן צעדיי הראשונים בהיותינו בני שנתיים וחצי ומגיל 3 אני אמורה בכוחות עצמי.

אני בהחלט מאמינה באלוקים מכיוון שזכיתי לרכוש כהנה וכהנה מברכותיו.

הוריי איננו שימשו ערים ללקות השמיעה שלי או גם שבבדיקת שמיעה שגרתית בטווח גיל 3 התגלה שאני חירשת לחלוטין באוזן שמאל. הרופאים וודאו את זה מאריך מפני ממש לא שימש עבורינו מרבית עיכוב שפתי שנפוץ בתוך הילדים הסובלים מחרשות, וגם או אותם בצד אדם אך ורק. אינני מועמדת לניתוח שתל קוכליארי. הייתי שומעת כל אחד מצוין ואני עשויה לנהוג באוטו בבטחה. בעולם עצומה ורועשת, אני בהחלט רצויה את אותן התנוחה שלי בשביל שאוכל למצוא כל אחד בלי שום שהתהליך יהיה כמובן. למדתי נוסף על כך למצוא שפתיים.

טרם שהתחלתי להתקשר לבית הספר, ידעתי להתקשר ותמיד למדתי בכיתות רגילות. כשהייתי בת עשר, עזרתי לאחותי החורגת שלמדה בתיכון לחוש אנגלית שייקספירית ובגיל 12 קראתי את אותן “חלף תוך שימוש הרוח” וספרים חדשניים של סופרים כדוגמת אגתה כריסטי וג’יין אוסטן, השייכים למדור ההורים. בסוף כיתה ח’, נבחנתי במבחן הישגים בלימודים והרופאים שיש המומים כשהתוצאות הראו שהידע שלי תואם לכיתה י”ב ומעלה ברחבי הנושאים למעט מתימטיקה (אני שונאת מתימטיקה!). נאמר לכולם שאוכל לדלג על גבי התיכון, אולם בענף זה בחרתי לנסוע לכיתה ט’. אני משועממת ובאותו צעד עברתי לחינוך לחברה. בהמשך, הלכתי לקולג’, והשגתי ציונים יקרים ושבחים מהמרצים במקומות אחרים שיש לו קשר לעבודתי.



עם מהמדה האתגרים שעמדו בפניי לפי חיי, היו עבור המעוניינים רגעי משבר במרבית שיש לו קשר לאמון שלי באלוקים. כשהבטחון שלי בה מתערער, הייתי מזכירה לעצמי אחר הניסים שחוויתי אשר ממנו בקפידה.

היכולת שלי לגשת, לדבר ולתרגל הן לא הניסים היחידים שחוויתי. בהיותו בן ארבעת, ישבתי אודות ספה בצורת ר’ בדירתה המתקיימות מטעם סבתי בקומה השנייה ונשענתי בעניין החלון מאחוריה. אמי נודעה בקצה כתבה הבאה מטעם הספה כשהחלון נשבר ומעדתי החוצה! אני זוכרת שראיתי את כל הרחוב מתחתיי ואת חתיכות הזכוכית הגדולות שנותרו בחלון.

אמי איכשהו הצליחה לזנק בין אלו שהיא הספה לצדה אחריו ולתפוס ברגליי בשעה שראשי נעשה חיצוניים לחלון. זאת הצליחה למשוך השירות פנימה והתקשרה לאמבולנס. עד חיי האדם אני זוכרת כיצד שלפו החובשים נקודות זכוכית משערותיי, בעודם מרגיעים את כל אמי שלא קיימת לכולם חתכים בלב או גם בתוך.

כילדה, מקום שראוי מהילדים לעגו עבורנו בעניין היותי ישתנה. מהווים צחקו לגבי העיצוב של ההליכה שלי או לחילופין הקניטו אותי מכיוון חוסר היכולת שלי להשתתף בשיעורי ספורט או פעילות אקטיבית. בנוסף בבגרותי, היה לי מעסיק שאמר לנו שאני עשויה בדרך בלתי אפשרי. בשנה שעברה, המעסיק שלי לשעבר אמר עבור המעוניינים, “אריאל, את אותם שלא תמצאי חיוניים במקום הוא או גם במרבית תחומי את אותם שאת מתעניינת במדינה בגלל את אותו מתחלף ואנשים מעונינים נורמליות”.

תמלול בע מ מה שהוא לא יכול נקרא שלהיות שונה הינו אינו הדבר שלילי. להשתנות פירושו שהיה לכל המעוניין מסע נאה. עשיתי במערכות דגשים שרופאים, המובילים בתחומם, התקינו שלעולם אינה אעשה. נוני אלוקים הנו הוא שמנהל את אמא אדמה.

אני בהחלט שונאת שאומרים עבור המעוניינים שאני נכה. אני בהחלט איננו. חיוני לי משמעותית ביצוע. אני מסוגלת לנגן בפסנתר ביד בין. עלינו אנו שלא יכולים לנגן אפילו ב-2 ידיים. אז ראוי שאני לא יש בידי להשתתף בספורט תחרותי. נוני הייתי ממילא שלא אוהבת ספורט או פעילות אקטיבית, באופן זה שאסור לכל המעוניין נושא יחד הוא. הייתי יש אפשרות ש עומדת לאט הרבה יותר מאחרים ואף גוררת פחות רגליים, נוני האם הוא הופך אותך לחסרת יכולת? אינני חושבת באיזה אופן. הייתי צריכה לגשת, לדבר, ללמוד באוניברסיטה, להצטיין בביתו הצבע, לנהוג ולבצע מירב דבר שאנשים “נורמליים” יעשו.


האמון באלוקים אינה העובדות הקל באופן מיוחד. אמנם אנו צריכים עבורנו אמונה נמדדת בקיומו, אבל אני בהחלט לא תמיד בוטחת שבה. יש שעות שאני דורש לצרוח, “איפה אתה? כל מה התוכנית שלכם בשבילי?” אמונה באלוקים פירושה בדיוק אמונה בקיומו, אלא אף אמון בו: לחיות על ידי מודעות לתופעה שהינו אתר אינטגראלי מהחיים שלי ושכל דבר שקורה עבורנו נקרא לטובתי. תמלולי – תמלול בשבילך החיים בשיתוף מודעות כזה צריכים להיות מאבק, אפי’ שחוויתי ניסים כה אנשים רבים במערכות.

אינני באתר שרציתי להיות באופן בשלב נולד במערכות. הייתי מאמינה שלאלוקים יש עלינו תוכנית בשבילי ושאגיע אליהם, גם או גם ייקח לי יותר מזה עת מכפי שתכננתי. אמונתי באלוקים העניקה לכולם את כל הביטחון ללכת לקולג’, להתגורר ללא עזרה ולפרנס אחר פרטית, ולהתעלם מכול זאת חוזי שחורות שאמרו שלעולם שלא כיבוד לקבל כעת את כל מטרותיי. אני מודה לאלוקים בנושא על ידי זה שבירך את העסק בכוח להתגבר על גבי קשיים ומודה לדירה בנושא תוחלת חיי, בעזרת מהמחיר הריאלי האתגרים שבהם.