ב’ – ח’ אדר ב’

השנה – ג’ תי”ב, כ-350 קיימת לקראת הספירה, תוך שימוש מדינה ישראל חוזר לארץ ישראל לא לפני 75 שנים בגלות. זהות שהתחילה בחורבן חדר המקדש ה-1 והגליית עם ארץ ישראל תוך כדי נבוכדנאצר מלך בבל. עכשיו שתמו שבעים הזמן שנקבעו מבעוד ועד, שיש להן מדינה ישראל מתקבץ מארצות הגלות (בבל, פרס והאיזור) ומיישב מאריך את אותה מדינתנו.

הפרוייקט הממשי כמובן הנו – צרו חלל המקדש, וכך שום קשיים מבוגרים, והתנכלויות חוזרות ונשנות מכיוון עמי האיזור אינם ראו בעין מרשימה את אותו שיבת תוך שימוש ישראל לארצו (נשמע מוכר?!), תוכנן ונבנה מקום המקדש כתבה הבאה ובנייתו הושלמה לתוך – 3 אדר. אזור המקדש אחריו עמד בנושא תילו 420 שנה או לחילופין שהוחרב דרך הרומאים. תיאור מדוייק שלו מופיע בתלמוד במסכת מידות. בתצפית המרהיבה להר בתינו שבגג המרכז העולמי מסוג “אש” ישנם דגם אמין ומקצועי שהיא בית המקדש.


השנה תש”ב (1942) מלחמת הבריאה זמן מצוייה בעיצומה, יהדות אירופה עולה בלהבות.

מתוך התופת מתארגנת, דרך בעלי התנועה הרוויזיוניסטית ברומניה, משפחה מטעם כ- 760 יהודים שבורחים מאימי המשטר הפשיסטי, על מנת להתקרב לישראל.

זה השתכרו ספינה יש ורעועה – ה”סטרומה” – ויצאו לדרך. ההפלגה שהיתה אמורה להוות קצרה, הסתבכה. המנוע הישן מסוג הספינה התקלקל בלב ליבו של הים השחור והספינה נגררה לאיסטנבול, שם שהתה לצורך עבודת חמש שבועות. הטורקים התנו את שהות המעפילים בחופיה בהסכמה הנקרא מדינה מיוחד לגלות מבינות בכל זאת, אולם ארץ כמו זה שלא נמצאה.

הבריטים ששלטו בישראל, המטרה הנקרא המעפילים, סירבו בעקשנות לסייע לנכס להגיע בגדול תמורת קיזוז חמש הסרטפיקטים (אשרות הכניסה) שניתנו לעולים.

לגבי הנוסעים (למעט שמונה) הוטל הסגר ונאסר דבר לרדת מהספינה, בתנאים הנוראיים ששררו שם פרצו מכאובים, והורגש מחסור בדברים לא מיוחדים כמו למשל אוכל.

לסוף דבר, עם תום נסיונות רבים ושונים לפיתרון הוחלט הטורקים להיגמל מהספינה בכל מקום מחיר ועל ידי כך בליל ז’ אדר תש”ב נגררה הספינה לתוך הים השחור, ושם הופקרה ללא כל עזר.

פָּשׁוּט למחרת, צוללת רוסית זיהתה אחר הספינה בטעות כספינת אויב, (ההוראות השייך הצי הסובייטי היו לירות בכל משאבי שייט אינה מזוהה) וירתה טיל טורפדו לעבר הספינה. הפגיעה מאלצת לנזק בסדר גודל עולמי, והאונייה צללה בזמן מועט.

פעמים רבות בגלל המון הפועלים שהיו בדבר הספינה הוא רק שניים שרדו, לאחר שנאחזו בקורה מהספינה. ואחרי לילה איכותי ומושלם במים הקרים מצא את מותו אחד מהם, ורק עשיית שימוש כל מי – דוד סטוליאר- הצליח לבוא ליבשה עם סיומה של שנמשה בעזרת דייגים טורקים.

הספינה סטרומה הפכה לסמל למדיניות הקשוחה ולאטימות הנקרא הבריטים בגלל המצוקה שהיא היהודים.