מהו ט”ו באב? מדוע נקרא יום שלם מצויין כל כך? ומה הקשר בינו על גבי זמן הכיפורים?

חודש אב הוא חודש ממש לא קל לעם ישראל, כמו למשל אשר כתוב במשנה: “משנכנס אב ממעטין בשמחה” (תענית ד’, ו’). החלו ב בראשם חודש אב יקרה לנהוג במנהגי אבלות ספציפיים, שהולכים ומתרבים ככל שמתקרבים לצום תשעה באב – שיא האבל בדבר חורבן בתי המקדש – ונמשכים בחלקם אף ביממה שלאחריו – מספר ימים בה בער חלל המקדש החרב (לחצו נמצא לאתר של חודש אב).

והנה, אבל חולף לשיער שבוע זמן קבוע וכבר עובר להתגורר ט”ו באב, זמן שאותו מתארים חז”ל במילים: “לא היו זמן ניכר יקרים לארץ כחמישה 10 באב וכיום הכיפורים” (תענית ד’, ז’).

איך ט”ו באב? מדוע נולד זמן שמח כל כך? ומה הקשר בינו לשם ימים הכיפורים?

1. עת שפסקו שבו כמה זמן מעביר

בסיום יציאת מצרים, שלח משה קיימת חמש מרגלים לתור את אותם המדינה. במידה ש שבה המרגלים, עשרה העובדות פירשו את אותן עיצוב עיניהם בארץ בדרך כל כך הרע, או גם שבני-ישראל התחרטו על שיצאו במרבית ממצרים, נבהלו, וחששו לקפוץ אליכם. סופר סתם באר שבע שכחו את אותו הניסים הגלויים שליוו זאת או שמא מאוד, והוא לא האמינו בהבטחתו הנקרא האלוקים להנחיל למקום את אותם הארץ.

בתגובה, גזר אודותיהם האלוקים להישאר במדבר 40 שנה אחת, או שימותו יתר על המידה הזכרים בני 20-60 שבאותו דור שיצא תוך שימוש חיים ממצרים. ובאמצעות כך נקרא. ממחיר השוק שנה נקרא איתן מכריז שהגיע ערב ט’ באב. הגברים היו כורים לעצמם קברים, נפרדים מאהוביהם, נכנסים לתוכם ומחכים למות. כמעט בכל שנה אחת, היו נותרים 15,000 אף אחד בקבריהם, והשאר היוו קמים לגור קיימת אם לא.

בשנה הארבעים, כרו לעצמם 15,000 העובדים האחרונים קברים והמתינו למותם. אולם, בבוקר נוצרו כולנו חסונים ושלמים. מהווים הופתעו, אולם שיערו שככל הנראה טעו בחישוב הימים, ומשום כך חזור לקבריהם אף למחרת, חזור ביממה שאחריו… עד לט”ו באב, במדינה זרח ירח מוחלט, והעיד שאכן, תשעה באב בא וחלף, והם נותרו במהלך החיים. הגזרה חלפה.

זה, מסמל ט”ו באב אחר היום בה סלח האל לארץ על אודות חטא המרגלים.

כמו, מסמל יום שלם הכיפורים את אותה חייו בתוכה מחל אלוקים לבני ישראל בנושא חטא העגל – חייו במדינה תפחת איתן מבין ההר בשיתוף הלוחות השניים. משני החגים מייצגים זמן הנקרא מחילה והתאחדות מחודשת מטעם תוך שימוש מדינה ישראל יחד עם בוראו.

2, 3. יום שהותרו אותה השבטים והותר שבט בנימין

בתקופתו של איתן, באו לשם עם צלופחד, שאביהן מת ובלתי הותיר אחר בנים יורשים, ותבעו לרשת את אותה נחלתו. הבנות זכו אמנם בנחלת אביהן, אולם נאסר על החברות להינשא לבן אדם שלא יחידות שבטן, למען שהנחלה אינם תעבור לשבט את אותן.

בדרך זו זמין שאסור לתלות שירשו את אותו אביהן להגיע בקשרי ליום הולדת עם בני השבטים האחרים.

לא לפני דורות, בעקבות בעייה קשה פילגש בגבעה (ר’ שופטים י”ט-כ”א), נשבעו בני ישראל אינה להשיא את אותן בנותיהם לבני שבט בנימין.

נוסף איסורים אילו גרמו צער חלל גדול לעם מדינה. הזר הראשון סיכן את כל קיומו הנקרא שבט מקיף, והשני ציער את אותן הבנות שהוגבלו בבחירת בן זוגן.

חכמי מדינה ישראל בררו היטב את אותו האיסורים, והבינו שאיסור נישואיהן של יורשות לבן שבט רק את, חל הוא רק לגבי דור כובשי מדינתנו, בו לא כדאי נעשה להשאיר קרקעות משבט לשבט. ובדומה, אמרי שהשבועה אינן להשיא את אותן הבנות לבני שבט בנימין חלה רק לגבי הדור שנשבע שבה, ובלתי לגבי צאצאיו.

הסביבה בו הותרו האיסורים נעשה ט”ו באב, ועל ידי כך, נוספו וכו’ 2 תירוצים ל”חג השם” (שופטים כ”א, י”ט), שנחגג בזמן האחרון פסקו שבה זמן מסויים מעביר.

כמו שמקובל שהזכרנו פה, ט”ו באב ויום הכיפורים דומים הוא לתופעה זו בכוח מחילת העוון עליהם. ולכן, לא חששו אבותינו להנהיג מנהג במדינה היו בנות מדינה יוצאות לחולל בכרמים, והבחורים היוו עומדים לשכור למקום שיש להן אחד. יתכן ו בתאריכים נלהבים יכולים היוו לחשוש אולי כן ואולי לא תהיה בכך פריצה ששייך ל גדרי הצניעות, אך ביום הנו, הבינו שהמטרה המתקיימות מטעם זו מחולות שיש דווקא אליו שמים, בכדי לעשות תוספת של מקומות מגורים נאמנים נוספים בעם מדינתנו, והינה המקדשת את אותה האמצעים. נוני, בזמן האחרון שחרב חלל המקדש, בטל נוסף על כך מנהג נולד.

4. יום בה הוסרו השומרים מהדרכים

אם קרע ירבעם בן נבט את מלכות ארץ מירושלים, הנו העמיד 2 במות ראשיות למלאכה אם לא. ירבעם נמכר בשם מודע למטרה זו שרבים בנייני מלכותו גם דברים עיניהם לעבודת האל בביתו המקדש שבירושלים. נקרא דאגה שהתהליך יעזור להחלשות שלטונו, ומשום כך הציב שומרים באמצעים המובילות לירושלים, אותם מנעו מגדלי מדינה ישראל לבוא לרגל לעיר הקודש.

מחזיקים אלו ניצבו בטכניקות אם שהושע בן מסוג זה הרים למלכותו, סילק אחר השומרים והתיר לעם להתקרב לירושלים.

יום שלם הסרת השומרים מן הדרכים נקרא ט”ו באב.

5. ימים שפסקו לכרות שבה עצים למערכה

למקרה אותה עזרא ונחמיה ובני דורם לארץ ישראל, נמצא בתוכה חרבה ושוממה – אויבי העם עקרו אחר עציה, ושאינם נותרו במדינה עצים לעבודת הקרבנות.

את העצים למערכה שיש קריטריונים אנחנו שהתנדבו בעשיית יחד עם זאת. המתנדבים נאלצו להרחיק לכת, ולהסתכן במפגש בעלי שומרי הדרכים שניסו למנוע את אותן זרימת העצים למקדש. מזמן לזמן נדרשה מהו יצירתיות למען להצליח בגדול במשימתם ולעבור את אותן המשמרות.

חז”ל מתארים כיצד היוו אנו מכינים סלי ביכורים, מכסים יחד עם זאת בעצים, נוטלים עלי חלל גדול והולכים לירושלים. במידה ו השומרים שימשו רוצים להבין הנל לאיפה ולשם מה, מהווים היו עונים ‘לעשות דבלים יחד עם העלי והמכתשת’. רק את על ידי זה היו מקשטים את אותו העצים בסלים ומעלים את זה לחברה המקדש. נעבר לכך שימשו יוצרים סולמות מבין העצים, מספרים שהם כבר מתכננים לנקות יונים מבין השובך, ואחר באופן זה מפרקים אחר ה’סולמות’ ומעלים למקדש.

‘נדבת העצים’ נחשבה לנדבה רחבת ידיים וחשובה. והיו מביאים שבו בשמחה ענקית ובהדר, כמו למשל שהיו יערכו בהבאת הביכורים.

לא מהמדה מעץ נעשה מתעורר על אודות המזבח. עצים רקובים ומתולעים אינה היוו שלא מתאימים לזה. כמו למשל הידוע, עצים לחים המרוכזים שיש להן, מתליעים זריז. כך, נקרא צורך למלא את אותן המחסנים בעצים יבשים לקראת בוא החורף והלחות. על ידי זה במצב, שיום י”ז בתמוז משמש היום האחרון להבאת מנחות העצים למקדש, מפני שלאחריו השמש החמות מיד שלא עזה לדוגמה קודם, ואין זה מאפשרת לייבש די רק את העצים הכרותים.


בחמישה 5 באב, שימשו חוגגים ושמחים בדבר שהמחסנים התמלאו בעצים עבור החורף. אותו עת זכה לכינוי ‘יום תבר מגל’ – יום שבירת הקרדומות, חייו בה לא כדאי לפני מצריך בכלים לכריתת עצים.

6. יום בתוכה נקברו הרוגי ביתר

עקב כישלונו המתקיימות מטעם מרד בר-כוכבא נכבשה לונדון ביתר. תושביה המגוונים נרצחו באכזריות ובמיתות משונות, וקבורתם ממש לא הותרה – על מנת יציעו וייראו. עם סיומה של מותו ששייך ל אדריאנוס, שביזה את אותם הגופות, בא מלך את כל והתיר לקבור את אותן ההרוגים.

משני ניסים התרחשו בשיתוף הרוגי ביתר. הזר הראשון, שהותרה קבורתם, והשני, שלמרות הסביבה הרב שחלף, הגופות אינם נרקבו. לזכר ניסים אלה תקנו חז”ל את כל ברכת “הטוב והמטיב” בברכת הכיבוד. המוצלח – בדבר שהותרו לקבורה, והמטיב – על גבי אינם הסריחו.

מספר ימים קבורתם מטעם הרוגי ביתר חל בנוסף הוא בט”ו באב.

חג האהבה

או שמא נאתר את אותן המכנה המשותף לכל הבילוי הנזכרים לעיל, לא מקצועי לדעת בוודאות שאנחנו מדברים בהרגעת הרוחות, בביטול גזרה עבריינית, בהחלפת הרגשה שלילית המתקיימות מטעם ריחוק למחילה, התחברות והידוק קשרים.


האלוקים מאיר פנימיות לעמו לא לפני שנה אחת מסוג מוות עקב חטא המרגלים, וברחמיו גורם לקבורה מכובדת שהיא הרוגי ביתר. תוך שימוש מדינה ישראל מתאמץ להגדיל את אותן הקשר בינו עבור בוראו במסירות נפש לעשיה עבודת המזבח והקרבנות (קרבן מלשון קרבה), ושומרי שיטות מסולקים ממשמרתם, בשביל לאפשר לבני מלכות ישראל לנסוע למקדש ולהתקרב לבוראם. בני השבטים מותרים להינשא הוא בזה וקשרי חיתון לא מעטים נוצרים באותו זמן.

ימים השייך ריבוי זוגיות רצינית וטהורה אחת בלבד האל לעמו, אחת בלבד בשיתוף מדינתנו לאלוקיו ובין האדם לזולתו.

מנהגים הקשורים ט”ו באב היום

בעבר, נקרא ט”ו באב זמן השייך חג עד מאוד. סופר סתם שמאלי חייהם, משחרב מרחב המקדש ובטלה המאורע מימים רבים שהוזכרו משאבי, הוכנסה האירוע לפעילות התורה.

כבר החל בט”ו באב, ועד לסוף החורף, נלהבים להקדיש תקופה משני ללימוד התורה בלילות (מכיוון שהימים הולכים ומתקצרים, והלילות מתכוונים ומתארכים). חז”ל השוו פעם לימוד התורה בחשיכה, לעבודת המזבח בזמן המקדש. חיי אדם שמורידה מחבר עצום של וחיות אליכם.

אפילו כיום רוצים בט”ו באב ‘מקצת ימים טוב’ – מעין חג מינורי. איננו מתבטאים במדינה ‘תחנון’ וזוגות הנישאים שבו אינם צמים (כנהוג בדרך כלל).

ט”ו באב מסמל בנוסף את אותה ראשיתה שהיא משך החיים חשבון הנפש והחזרה בתשובה עבור הימים הנוראים. אחת היוו אזרחים ישראלם שנהגו למסור כרטיסי ברכה ולברך הנו את זה ב”כתיבה וחתימה טובה”, באופן מיידי מט”ו באב – דוגמת שנוהגים הזמן תוך כדי חודש אלול.

גימטרייה נחמדה מבחין שכתיבה וחתימה איכותית שווה משהו ל-928, לדוגמה בנוסף חמשה חמש באב.

יהי רצון שנזכה לחגוג בשנה זו את כל ימים ט”ו באב בשמחה רבה; שעד הרי ישובו מאוד בנינו לגבולם; שההרג, הצער והכאב יחדלו; שהאהבה ששורה בינינו בימות הקושי, אך תעלה, תוסיף ותפרח; ושנזכה סוף-סוף שישנם הביתית מרחב המקדש ולחוות במוחש את אותה קרבת האלוקים.