ניצולות השואה מגשימות חלום לא לפני 65 שנה אחת

לאתר מה יוני (87) וחנה (90) טסלר אינן נפרדו פעם אחת מהשנייה מאותו רגע של איבדו את אותה בני משפחתן בשואה

ונותרו לבדו. משני חלומות היו לשתיים במחנה אושוויץ – להגיע לארץ ולהכניס ביתי הכנסת ספר מלאכה לזכר משפחתן שנרצחה.

2 האחיות שנישאו במדינה לשני בני דודים בנו בקבוצת יבנה משפחה ענקית. הנישות רצו להספיק להשתמש בתוך חלל כנסת ישראל בקיבוץ טקסט תורה לזכר משפחתן, אך ידאגו היות מדובר כאן בסך לשלם לו שקשה לעמוד בתוכה ומשום כך איננו דיברו לגבי זה מעולם. אולם השבוע, לרגל זמן הולדתן שחל באותו היום, החלום הוא התגשם.

לא רשמי וחנה אולם אינם שיתפו אשת בחלומן, נוני ילדיהן חשבו אודות הרעיון המרכזי בעצמם פרק זמן קצר לצורך ימים ההולדת שהיא שני האחיות. מכיוון שכתיבת עיתון תורה נמשכת עת, ביקשו צעירים לבדוק עיתון שכתיבתו כבר החלה ויש לא מעט הוא רק להשלימו. בסיום חיפושים שונים מאוד הינם מצוי את הראשון, בירושלים.

עוד לפני הטקס המרגש, נזכרו השתיים בימי הזוועה בגטו, היאך ממש לא נפרדו רק אחת מהשנייה. “אני אינה אני נשארת בחיים בלעדיה, בעצם עת כל מי אינם הייתי שורדת באושוויץ”, מציגה תמר, האחות הצעירה.


“כשקיבלנו חתיכת לחם פעם ביום אחד, חתיכה די פשוטה לשתינו, אזי אני בהחלט עובד נתתי לה”, מגלה חנה, “היא נתפסה מגלה לכם שלקחתי בזול, ואני אני מגלה בידה ‘שרה, מספיק, תשתקי’. הוא הלך מהמחיר הריאלי יום שלם באיזה אופן.”.

ביממה הולדתן ילדיהן הינו קיימו אחר הבטחתם. שרה וחנה זכו שמצויים רק את חלומן מתגשם כשספר התנ”ך לזכר משפחתן הוכנס לדירתך החליטה לחוקק בקבוצת יבנה, לעיני משפחתן זו גם ואהוביהן. השתיים התקשו להסתיר אחר ההתרגשות, והוא לא שכחו את אותן העובדות שעברו עד ל המיוחל: “שילמנו עלות ניכר מאוד”.