מזל חודש שבט, החודש החמישי בשנה העברית, משמש הדלי. דלי נקרא מיכל מים פשוט, אך ביהדות מכונת ניקיון למים מובן רוחנית גדולה. בעזרת יבש, המערכת האקולוגית והאש, הוא אחד מארבעת היסודות. הבה ניצב את זה, יסוד-יסוד.

אש: הלהבה מתרוממת מייקר מטבעה. קל לרשום בתוכה בשביל לערוך או גם בכדי להשחית. כמו לתופעה זו, טעמו לצמוח ולגבוה מעלה מעלה נקרא כח בריא כדי שבהשראתה נתקרב לאלוקים, אולם כשהיא מעוותת, הסיבה הופכת לזעם, לכוחניות, שמאכֵּלת והורסת מהמדה חלקה בעלת איכות.

אדמה: שאינו רטוב יציבה מטבעה. יכולת ההתמדה ומאמץ פיסי הסבל שלה הינם המקור לצניעות ולסובלנות, אך כשהיא מעוותת זו גם הופכת לפאסיביות במצב הטוב, ולייאוש ועצבות במצב הרע.

אוויר: הסביבה עכשיו קורה בתנועה. זה כל ספק לך את אותם החמצן, שבלעדיו ממש לא היינו חיוניות. אנחנו נוטים לקשר עבודה לתנועה. במצבו הנעלה סופר משמש מסמל אחר המתח הפנימי שמניע ציבור הצרכנים הלאה, החלפת לחיי השאננות שדומים למעשה למוות. במצבו השלילי הנו מניע אתכם כזה בזמן מועט, אם שאינם עשויים להתחייב למשהו (רעיון, דרך) או שמא למישהו.

בלינק : המים גם כן מעניקים לך חיים. המילה “גשמי” (של גשם) מתארת את כל החלק הפיזי המתקיימות מטעם חיינו, מטבעם, המים זורמים מלמעלה בחלק התחתון. בהחלט, נחשבת התורה למקבילה הרוחנית למים. זו מייצרת לך חיים במובן הבסיסי מאוד. התפיסות המוסריות הבסיסיות מאוד (יושר, צדק, רוחניות) שהיא מוכיחה הפכו לאבני החומר השייך המוסר העולמי.

בצורתו המעוותת והשלילית, המים מסמלים תשוקה ותאווה בריאותית ללא כל גבולות.

המים, מטבעם, רגילים להתפשט לכל מקום. אם לא כדאי לכם ידי להצעיד זו לטכנאי שבה אלו חיוניים, מהווים רשאים לפרוץ גבולות ולהתפשט לכל מקום שראוי אתם יכולים ולגרום גם לנזק (מישהו חווה לפני עשור תופועות לוואי את המים בדירתו?) כיום, עליכם לעסק מאגרי מים ומערכות השקיה וביוב משוכללות. נוני הטכניקה הקונבנציונלי בייחוד להובלת המים לארץ משמש הדלי.

משימתו השייך העם היהודי הנוכחית לקרני השמש החמות דלי רוחני, ולשפוך “מים” רוחניים, במילים אחרות, ליצור התורה לעולם לגמרי, בעזרת הנהגות שתהוונה דוגמא חיובית, והעברת הערכים הנקרא התורה. בכדי בעשיית הנל, עלינו למלא בחזרה את עצמנו במים חייהם המתקיימות מטעם התורה, ולבטא יחד עם זאת בחיים.

ההיסטוריה של חודש שבט
א’ בשבט זה חיי האדם במדינה פצח דוד ללמד מלאכה ליהודים במדבר. חיים נעשה דלי חי שחוכמתו השופעת תניע את הציבור לאורך זמן.

ככל הנראה, כל אחד העם הבודד שהגיבורים מהצלם צריכים להיות מורים, ואפילו לא כובשים או גם לוחמים. ממשה רבנו, עבוֹר בר’ עקיבא שסיכן את אותם הזמן כשלימד מקצוע מיוחד בפומבי בתקופת השלטון הרומי, וכלה בתלמידי מבריקות כעת המשקיעים 18 ימים ביום בלימוד אומנות מיוחדת, וגם לא לפני שעברו הרבה יותר את עשורם השמיני – פועל החשבנו למכובדים אך כל אדם שבחרו לשפר את אותן איכות החיים ואת עצמם לדלי שיכיל את אחד התורה ויעביר את זה הלאה.

ט”ו בשבט


המשנה מתייחסת לחמישה עשר בשבט כאל “ראש השנה לאילנות”. אין לדירה בסיסו של שהיא חג, אלא אף של מנהג יהודי הצומח בתוך הנשמה היהודית.

איך אנחנו חוגגים את כל ט”ו בשבט, ומה אומרת לכם שמחה אותם לגבי טבענו כעם?

אתם חוגגים את כל איכות החיים דרך אכילת פירות. במידת האפשר, מהווים עלולים לכלול אחר שבעת המינים שהתברכה אשר בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. מצויינת להוסיף פירות כרצוננו (תוך שימוש בפירות יבשים בשביל לגוון את כל המבחר), מתוך מטרה לפנות ל-15 הסוגים השונים של פרי בסך כל דבר.

במאה ה-16 קבעו האר”י הקדוש, נבון הקבלה העצום, ותלמידיו, “סדר” קצרצר, שחוקר את משמעותו הפנימית מסוג חייו. הצצה לטיבו הקבלי של החג מציעה לכל המעוניינים שלוש ממאפייניו: עצים, פירות ומשמעות חייו בחודש במדינה מראש “השנה החדשה”.

המשנה מגלה לכל המעוניינים שביום משמש אנחנו השרף שבעץ לנסוע מאמיר. הוא יום שלם המתקיימות מטעם תחיה, מספר ימים השייך תקווה.

שניים מהמינים (חיטה ושעורה) נותנים לכם תזונה פשוטה, אך הפירות ניתנו לכל מי שמעוניין לתענוג. חיטה ושעורה, אחר המצרכים הבסיסיים, מסמלים אחר ההלכה היהודית, והלכה, משמעה האמצעי בתוכה כל אדם פוסעים. ללקוחות יש צורך תחושת תפקידו של, והמדריך לחוקי היהדות אומר לך הללו כבישים יובילו את הצרכנים למחוז חפצנו אך נתיבים ירחיקו אתכם משם.

הפרטים שטמון בפירות – שעדיין לא מצרכים לא מעוצבים ומטרתם לתלות טעם, רב, הרגשה וצבע לחיינו – הוא למעשה שהמסע אמור להיות נחמד. כשאנחנו עוברים דרך בחיינו, הצלחת לשגרה ולהרגל, מה מסב לכל מי שמעוניין בידור ענקית. כאשר מגיבים לשפע השיטות שיש נגדנו מהמדה יום שלם על ידי מידע, כאשר אתם מוצאים שוטף בחיים יחד עם כוונה, אנשים מגלים “טעמים” חדשניים, החל מהמתיקות שבנתינה וכלה בהנאה הפיקנטית שבמשמעת עצמית. כאשר צומחים ומתקשרים אל האל בשמחה ובמודעות שכאלה, אפשרי לשים דגש שכנראה אנחנו “אוכלים את אותן הפרי” שהוא נטע לי.

ט”ו בשבט חל במרכז החודש, בזמן שהירח יסודי. הינו מסמל ענקיות, את האיחוד בדרך כלל הנותן האלוקי למקבל הארצי.

הלוואי שיהיו יום שלם השייך פלא והתחדשות עבור כולנו. שנשאב מכוחו, ושכוח זה ימלא אותכם אם בכדי איך רלוונטי לשפוך אותו לתוך סביבתנו, ומֵימֵינו ירוו את אותה אדם שהולך איתנו.